"מאז ומעולם אימצתי את הגישה הבדוקה שמוטב לצפות לרע מכול ולהיות מופתע לטובה.
אלי,ידידי התקומם תמיד נגד אסטרטגיית הפסימיות שלי
ואמר שהיא פוסלת מראש כל סיכוי לאושר.
"אף פעם אין לך מתי ליהנות ממשהו",
אמר לי פעם "כי ישר אתה מתכנן לאבד אותו.אתה תמיד נערך למכה הבאה"
אני טענתי בתגובה שדאגותי היא פרי דמיון עשיר
ורק אדם אטום וחסר דמיון כמוהו מסוגל להסתובב בעולם מרוצה ונטול דאגות.
הוא צחק ואמר שעם כל הכבוד, דמיון חד סטרי זה לא דמיון עשיר
"ההבדל בנינו זה שהדמיון שלי לא מדלג על התסריטים החיובים ושלך כן."
חכם גדול,אלי. מרוב תסריטים חיוביים הוא תקוע עכשיו מתחת לצומת ירקון,
ואני צריך לחפש עבודה חדשה."
[מתוך: 'זה יגמר בבכי'/אוהד אשרי]
אני הייתי הולכת על משו באמצע, לא חיובי מדי ולא שלילי/פסימי מדי..
הבעיה שקשה למצוא מצב כזה כי כל רגע מישו אחר מושך אותך לכיוון אחר.

עריכה:
נסעתי לכנרת...
נחזור ביומשני
אני על הפון,מוזמנים להתקשר.
ומי שבא למופע ברעננה שיודיע לי
3>