הטוב והרע

טוב רק כדי שאני לא ירגיש מיוחדת שאני היחידה שלא כתבתי על זה.

לא סתם לא הרגשתי טוב הלילה... הייתה לי בחילה כזאת ובדיוק באתי לקחת אקמול וללכת לישון

ופתאום המיטה התחילה לזוז ואני כזה wtf? מה רוצים ממני?? אמאל'ה חייזרים ;]

בכל מקרה

רעידה נעימה

ומי הרגיש אותה? ספרו לי על זה ;]

טוב, אז מאיפה נתחיל..?

יום שבת הייתי בעצרת (כן כן כל האנשים שסביבי כבר יודעים אבל כיף להגיד את זה שוב =] )

בהתחלה כמובן היה את הקטע של ה"יש הסעה" "אין הסעה" וזה חירפןןן

אבל בסופו של דבר הצליחו לסדר שיהיה הסעה.

נסעתי עם דנה (כן כן שורה ראשונה זה שולתת חח )

ונילי (את יפה כ"כ, אפילו הכי יפה בעולם, פשוט את לא יודעת כמה את יפה. עכשיו הבנת? חח.)

בכל מקרה זאת הזדמנות להודות לשניהן על הכל !! :]

הגענו קצת מאוחר, ד"א סוף סוף לא טעינו בדרך.

הצלחנו להידחף בין כל האנשים הענקים האלה ונרמסנו קצת אבל הכל היה שווה בשביל להיות ממש בתוך האומנים.

בעיקר להיות קרובה לרן ארז 3> . 'אהבתי הגדולה' חחח

חפשו אותי שם ;]

"עתיד המדינה בידינו" (זה מה שלמדתי לפחות)

It's too late to apologize, it's too late

היא אהבה אותו

והוא אהב אותה

ללא ספק הייתה פה אהבה גדולה.

הם חיו באושר,

היא הרגישה בטוחה בתוך זרועותיו

ידעה שלעולם לא תפגע

אבל היא עוד הייתה אז ילדה קטנה

ולא ממש ידעה מה היא עושה

היא עזבה אותו לרגע, כך חשבה

אולי אז היא תוכל להתקדם.

אבל זה לא היה ככה

היא כ"כ התגעגעה לנשיקות שלו

התגעגעה לחיבוקים שלו

לליטופים שלו

התגעגעה אליו.

היא פתאום התעוררה והבינה את הטעות שהיא עשתה.

היא לא ידעה איך לעצור את זה

איך להחזיר אותו אליה

אם בכלל יש סיכוי קטן

היא לא הפסיקה לחלום עליו

והלב דפק בכל פעם שחשבה עליו.

אולי הוא התקדם הלאה?

אולי הוא כבר לא חושב עליה?

בכל פעם שחשבה על השאלות האלו

כ"כ רצתה לקום מתוך הסיוט הזה

לחזור לזרעותיו ולהרגיש בטוחה.