נר חמישי בספריה שלנו.
רעש מתון של ילדים שמרגישים "כמו בבית" בספריה שלנו.
מצלצל טלפון ומנהל ספריה מרכזית שואל מה שלומי ומודיע על ביקור של ראש אגף תרבות.
אחרי 10 דקות הם מגיעים.
ר. ראש אגף עושה רושם נעים, בחור צעיר עם כיפה סרוגה ורצון טוב ו"עדיין לומד את התפקיד".
אנו מסיירים והוא מתרשם מהפלקט חנוכה היפה שתלוי במרכז ספריה שלנו.
הפלקט נאה וגם מאד אינפורמטיבי .
מי עשה אותו הוא שואל .
עשיתי אותו לפני שנים ומכיוון שהוא מאוד מועיל ויפה אז אנו שומרים עליו היטב והוא נראה כמו חדש.
ר. מספר שיש תכנית להפוך את הספריה שלנו לספרית ילדים והוקצב (נס חנוכה כנראה) תקציב של 150 אלף ש"ח לשיפוץ ספריה.
אני מחייכת וחושבת לעצמי שאת זה כבר לא אראה ולא אהנה.
אני מזכירה לו וגם למנהל ספריה מרכזית שיש לדאוג לפחות ל-2 ספרניות ,כי העבודה עם ילדים קטנים שונה ודורשת יותר תשומת לב אישית.
הביקור הסתיים ברוח טובה.
הם יוצאים לשביל החשוך ומנהל ספריה שואל בפליאה "עדיין לא הרכיבו את הפרוז'קטור ? "
לא , עדיין חשוך , האם תוכל לעשות משהוא להרכבתו.
עם הבטחה רפה הם עוזבים את המקום ואני סוגרת את הדלת של הספריה ומבינה שעדיין רחוקה הדרך לשנוי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: