ינואר , החודש הקשה ביותר בשבילי.
החודש זו פעם שנייה שאושפזתי .
פעם באסף הרופא ופעם בבלינסון.
כאשר אנגיודמה תוקפת אני בולעת את הכדורים ומתפנה לבי"ח הקרוב אלי.
פעם אחרונה זה קרה ביום שישי באמצע מפגש אצל חברים.
אני מדוכא!
הגוף כנראה מתחיל להתרגל לקורטיזון וההקלה הגיעה רק אחרי 6 שעות.
הפעם התנפח שורש הלשון והבצקת התרחבה לגרון ומיתרי קול.
כך שהקול שלי נשמע כמו שיפשוף ברזל חלוד על עץ קשה ויכולתי לבלוע רק מים.
מכיוון שהתרופות גורמות גם להתנפחות פנים אני נראת כמו ירח .
כדי להתקיים בבי"ח צריך כח.
לילה ראשון העברתי בחדר מיון ואולי התנמנמתי קצת. לילה שני במחלקת אף אוזן וגרון בחדר של "השגחה מוגברת" - היה סיוט.
האורות דלקו, האחיות עבדו כל הלילה סביב השעון.
בנוסף - בשעה חמש בבוקר באו לעשות לי אינהלציה עם סטרואידים .
ביום ראשון , תוך התחננויות לרופא הצלחתי להשתחרר מוקדם יותר .
למחרת הלכתי לעבודה.
אמרתי למנהל ספריה מרכזית שאבוא לספריה ביום שני אבל לא אוכל לתפקד לבד.
הפעם הוא הבין שאין ברירה , שצריך לשלוח תיגבורת ,כי אחרת ספריה תיסגר.
ביום שני והיום מגיעה ספרנית שעוזרת לי .
זה טוב כי לדבר עדיין לא נוח לי .
הילדים שמעו את הסיפור והגיבו בבגרות רבה.
רובם מתנהגים בשקט, מנסים להעזר בספרנית השנייה וגם מזג אויר חורפי עוזר.
בינתיים הכל בסדר אם כי ההרגשה הכללית שלי לא הכי נעימה.
חודש זה לא היה קל !
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: