בהמשך לפוסט הקודם, ברצוני להגיד תודה לכל המברכים, אני ב"ה מרגישה יותר טוב. השבת אני מבטיחה להישאר במיטה ולא ללכת לבית הכנסת לנדנד לקב"ה עם התפילות שלי. אשלח אותן דרך זיס ואני בטוחה שיגיעו ליעדן. בהקשר הזה שמעתי פעם בדיחה שבירושלים אפשר לדבר עם הקב"ה בעלות של שיחה מקומית. אהבתי!
בנושא של טעויות, בעיתוי מושלם של בישולים לשבת, יש טעות שקשורה לאוכל שחוזרת על עצמה בלי סוף, למרות שאני אומרת לעצמי שעוד פעם זה לא יקרה.
זיס ואני אוהבים לבשל דברים חדשים. בדרך כלל אני עושה חיפוש באינטרנט ומשלבת בין כמה מתכונים. מכיוון שמדובר במשהו שאף פעם לא הכנתי ואין לי מושג אם התוצאה תהיה ראויה למאכל אדם, אני לא רושמת באיזה מתכונים השתמשתי ואיזה שינויים עשיתי בהם. בשביל מה? למה לבזבז זמן על רישומים אם התוצאה תהיה גרועה?
משום מה אני לא מסוגלת לבשל לפי מתכון חדש מההתחלה עד הסוף בלי לעשות בו שינויים. אם מדובר במתכון בדוק מחברה זה בסדר, אחרת אין סיכוי. אפילו שזיס אומר לי: "לפחות בפעם הראשונה תעשי מה שכתוב במתכון ובפעם הבאה תשני לפי הטעם", אני פשוט לא מסוגלת.
הבעיה מתחילה כאשר התבשיל החדש יוצא טעים ורוצים לחזור על ההצלחה עוד פעם. כאשר אנחנו רוצים לשחזר את המתכון אנחנו מגלים שאין לנו מושג ירוק מאיפה לקחנו את המתכונים, איזה חלק לקחנו מאיזה מתכון ומה השינויים שעשינו בהם.
הטעות הגדולה היא לסמוך על הזיכרון. אני בטוחה שבין שנינו נזכור את הפרטים, אבל כמובן שזה לא עובד ככה, כי הזיכרון שלי כמו מסננת. גם אין טעם לסמוך על זיס, כי הוא המבצע, אני עושה את החיפושים והשילובים והוא מבשל אותם, כך שיש לו פחות קשר עם המתכונים עצמם ממני.
כרגע פתחנו ליקר דובדבנים שהכנו בקיץ, בצורה שתיארתי למעלה, והוא יצא פשוט מ-ה-מ-ם. אלא מה, אין לי מושג איך הכנו אותו! 
מעניין אותי לדעת איזה טעויות חוזרות על עצמן אצלכם או שאין כאלה, אולי אתם מושלמים.
שבת שלום ומבורך. 
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
