אמא של מתבגרים

 כל בוקר אותו סיפור. אותה ריצה מטורפת נגד השעון על מנת להספיק את הכל לפני שיוצאים מהבית.

אני ממהרת לעבודה ומנסה בו-זמנית להכין סנדוויצ'ים, להתלבש, לחפש את המפתחות, לשתות קפה, ולצעוק לבתי "תמהרי אנחנו יוצאים עוד כמה דקות מהבית"

כאשר נדמה לי שהספקתי את הכל אז הילדים נזכרים שהם צריכים דחוף:

כסף

אישור הורים ליציאה לטיול

ספר לימוד חדש שלא קניתי כי לא ידעתי שצריך לקנות אותו

בגד שעוד לא התייבש

שפיצים מספר 0.7 לעפרון שפיצים כאשר בבית יש רק שפיצים 0.5

כרטיסיה חדשה לאוטובוס

לבדוק באתר של "אגד" מתי יש אוטובוס ל...

להכנס למסנג'ר לברר אם היו שיעורי בית לאותו יום

להתקשר לחברה

לחפש את קופסת העדשות

לצרוב דיסק

לשלוח את המצגת שהכינו לאותו יום בדואר אלקטורני

לחפש את המפתח לבית

ואז... אני מאחרת לעבודה, הילדים מאחרים לבית הספר ואני עצבנית כל היום!

למה הם לא יכולים לסדר את העניינים שלהם בערב לפני שהולכים לישון?

למה הם צריכים להשאיר את הכל לרגע האחרון?

למה הם מאחרים לכל מקום?

למה הם לא יודעים לתכנן את הזמן שלהם?