ביום שני השתתפתי בכנס Info מידע 2010, הכנס של עולם המידע הישראלי, המאורגן על ידי חברת טלדן. בחרתי להירשם למושב "כלים מידעניים בפעולה: פתרונות מעשיים לעולם המידענות והתוכן".

לא היה לי קל לבחור לאיזה מושב ללכת, היו הרבה מושבים מעניינים. יש שיקולים ענייניים, כמו מי המרצים, ויש גם נטיות לב. אני חושבת שמה שמשך אותי בסופו של דבר למושב הזה היו המילים "פתרונות מעשיים". אני בן אדם מעשי ואין לי יותר מדי סבלנות להרצאות תיאורטיות.

העובדה שעמי סלנט היה יו"ר המושב נתן לו עוד כמה נקודות זכות. רציתי גם לפרגן לדניאל ליפסון, מידען שאני מעריכה שהרצאתו  "הסוף ל SERPs: פתרונות בזמן אמת ומנועי תשובות" הייתה מצוינת. הוא טען שרשימת התוצאות המתקבלות היום במנועי החיפוש לא עוזרות הרבה מכיוון שהן לא נותנות תשובות לשאלות, אלא רשימת לינקים בלבד. הוא הביא מספר דוגמאות למנועי תשובות, ז"א לכלים שכן עוזרים לנו למצוא תשובות לשאלות שלנו.

שלומית פרי, מאוניברסיטת תל-אביב, התייחסה להתפתחויות ולחידושים בעולם מאגרי המידע של 2010. היא סיכמה בצורה מאד יפה את המגמות, שאת רובן אני רואה גם בספרייה שלי.

1. הקוראים רוצים ממשקי חיפוש פשוטים, כמו גוגל. לכן יש להשקיע בכלי חיפוש ידידותיים למשתמש. לדעתה עדיף להשקיע כסף ברכישת תוכנה המאפשרת חיפוש אחד בכל משאבי הספרייה ביחד, מאשר בקניית עוד מאגר מידע.
2. גלישה באינטרנט דרך המכשיר הסלולארי. מגמה ששמעתי עליה בשנה שעברה ורק תופסת תאוצה, היא עלייה חדה בגולשים באינטרנט בעזרת הסלולארי. הנושא חזר על עצמו בהרצאות נוספות בכנס. התחזית, לפי המחקרים, מראה שבשנת 2013 יותר גולשים יגלשו באינטרנט ממכשירים סלולאריים מאשר ממחשב.
3. מגמת השימוש בספרים אלקטרוניים תגבר והספריות צריכות להיערך לכך.
4. שינויים בהפצת תכנים - יותר ויותר הספרייה תהפוך ממקום פיזי למקום וירטואלי עם נתינת שירותים דיגיטאליים זמינים מכל מקום לקוראים. היא הפנתה אותנו לאתר JISC והמליצה לצפות בסרטון הדוקומנטרי בשם Libraries of the Future
5. את הספרייה יש להפוך למקום מזמין לסטודנטים. יש להכניס ריהוט נוח ורך. בגלל שינוי בהרגלי הלמידה של הסטודנטים יש לאפשר למידה בקבוצות על ידי הגדרת אזורי רעש ואיזור שקט. יש לאפשר לאכול ולשתות בספרייה ואפילו להכניס בה בית קפה. (ימי המשיח (-;)

חדשות טובות הביאו שמואל שם טוב ומיקי אביאל ממרכז ההדרכה לספריות שדיברו על הקמת פורטל התוכן לספריות בישראל, אשר מטרתה העיקרית עידוד קריאה בקרב האוכלוסייה בישראל. הפורטל יאחד כ-900 ספריות ציבוריות ביחד ויהווה שער לעולם הקריאה. בנוסף לחלק המשותף יהיו גם קישורים לכל ספרייה ציבורית בנפרד.

דזירה פז, מידענית עצמאית, פתחה צוהר לעולם של מידענות מחקרית ואיתור של מידע תחרותי. זהו עולם של מידע עסקי ופוליטי איפה שמשתמשים במידע בצורה שונה לגמרי מאשר בעולם האקדמי. 

היא הפנתה אותנו בין היתר לארכיון של נרי אבנרי : http://neri-avneri.co.il/  איפה שאפשר למצוא אמירות של פוליטיקאים מכל הזמנים.

ריקי גרינברג דיברה על העיצוב מחדש של פורטל ספריית אוניברסיטת חיפה, שהוחלט עליו בעקבות סקר צרכים של קוראים. המסקנות היו דומות לאלה של שלומית פרי בקשר לרצון של סטודנטים לממשק פשוט וקל א-לה גוגל.

גל מור, העורך הראשי של “חורים ברשת” נתן הרצאה מרתקת אודות העתיד של העתונות הדיגיטאלית מול העתונות המודפסת. הוא עמד על הדומה והשונה עם דגש על המגמות העכשוויות של צריכת חדשות. אנשים נהיו יותר סלקטיביים במה שהם קוראים. הם רוצים לקרוא את התוכן שהם רוצים איך שהם רוצים ולכן חשובים אתרים מרובי מקורות  (אגרגטורים) המספקים את המידע ממספר מקורות. זה לא נכון להתבסס על אתר אינטרנט בלבד. המידע הוא החשוב וצריך להפיצו בכל הפלטפורמות האפשריות . קוראים רוצים הפצת תכנים הרלוונטיים להם בזמן אמת. הוא הזכיר אתרים שנותנים מידע שמושי על פי מיקום גיאוגראפי.

הוא גם דיבר על הנוכחות ברשת והצורך להגדיר את עצמך בעולם הוירטואלי. לדעתו היום כל אחד צריך להיות לא רק צרכן תוכן אלא גם ספק תוכן. יש צורך למתג את עצמך, לייצר קשרים, להיראות מקצועי וכן לבטא את עצמך מבחינה חברתית.

תמי נויטל, מהאוניברסיטה הפתוחה דיברה על סביבות עדכון דינמיות ומידענות בעידן Real Time. היא התייחסה לבעיה של שיטפון המידע ברשתות החברתיות. לטענתה הכלים של היום כבר לא נותנים מענה  לצורך שלנו לאחזור מידע בזמן אמת מכל הרשתות החברתיות. היא דיברה על מערך כלים מתפתח לאחזור מיידי של מידע מתוך מקורות מידע ברשת המתעדכנים באופן שוטף.

אהבתי את הרצאתה של רינת קורבט, מחברת Meidata  "לא רק גוגל 2084 (קריצה לספר 1984) - טרנדים ומגמות בתעשיית המידע של העתיד". מה אגיד לכם, העתיד נראה כמו סרט בדיוני. היא דיברה על שירותי מידע המבוססים על המיקום הפיזי של האדם. לא נצטרך להתאמץ, לפי המיקום ימצאו לנו כל מה שאנחנו רוצים, מסעדות, מונית, חברים. מדהים!

עוד יותר מדהים היא מגמת המציאות המוגברת. באנגלית, Augmented reality   אפשר להסתובב בעולם האמיתי ובעזרת מכשיר טכנולוגי (מכשיר סלולארי בדרך כלל) לקבל שכבות מידע על כל פריט פיזי שאנחנו רוצים באותו רגע שאנחנו מסתכלים עליו. בקיצור לא תהיה הפרדה בין העולם האמיתי לבין העולם הוירטואלי.

ההרצאה האחרונה הייתה של ענת קלומל, "מידענות על פי החשיבה התוצאתית". הרצאה מאד מעשית. ענת דיברה על תהליך איסוף ואספקת המידע והצורך להגדיר מראש איך ייעשה כל שלב באיסוף, עיבוד ואספקת המידע ללקוח. חובה להבין טוב את הצרכים האמיתיים של הלקוח ולסכם איתו מראש את כל הפרטים הקשורים לעבודה של המידען.

היה יום מהנה ומחכים. ההרצאות היו מעניינות ואין צורך להגיד שהיה כיף גדול לפגוש חברות ועמיתים למקצוע. כל פעם שאנחנו נפגשות אני מצטערת שלא יוצא לנו להיפגש לעתים יותר קרובות כי כל כך נעים לנו ביחד. לפחות אנחנו בקשר במציאות הוירטואלית. 

 קראתי היום מאמר מעניין של טוד גילמן, ספרן אקדמי באוניברסיטת ייל,  בשם:

"Not Enough Time in the Library; Just because your students are computer-literate doesn't mean they are research-literate."

במאמר גילמן מתלונן על הבלבול בין אוריינות מחשב לבין אוריינות מחקרית.

באנגלית הטרמינולוגיה יותר ברורה : Computer literacy versus Research literacy.

הזדהיתי עם כל מילה! גם בספרייה שלי וגם בשיחות עם קולגות מספריות אקדמיות אחרות הנושא הנידון במאמר עולה כל הזמן. משום מה כולם חושבים, חוץ מהספרנים כמובן, שאם סטודנט יודע להשתמש במחשב בצורה טובה ובקי בכל מיני יישומים מגניבים, הוא גם יודע לחפש מקורות מידע איכותיים ולכתוב עבודת מחקר טובה.

ההפך הוא הנכון. אנחנו, הספרנים באקדמיה, מתמודדים עם התופעה הזאת יום יום בעבודה שלנו. תמיד חשבתי שהדשא של השכן ירוק יותר, אבל אם ספרן מאוניברסיטת ייל מתלונן על תופעה כזאת כנראה שלא מדובר בבעיה מקומית שלנו, אלא בבעיה כללית בעולם האקדמיה.

למרות שהספרנים האקדמיים רוצים ללמד את המיומנויות האלה לסטודנטים, הפרופסורים חושבים שההדרכות האלה מיותרות, כי: "הסטודנטים נולדו עם עכבר ביד". 

הם אינם מבינים שמחשב הוא כלי בלבד. כלי טוב וכלי נוח, אבל כלי בלי תוכן. בשביל למצוא את התוכן האקדמי צריך ידע, לא רק כלים.

אדם עם הבנה במיומנויות מחקריות יודע איך המידע מאורגן, איפה למצוא אותו ואיך לחפש בצורה מושכלת בקטלוגים, מאגרי מידע ייעודיים ובמקורות מידע אלקטרוניים. יש לי חדשות בשבילכם, לא הכל נמצא בגוגל. אפילו לחפש בצורה יעילה בגוגל, ולא לקבל מיליון תוצאות לא רלבנטיות, צריך ללמוד.

יש צורך ללמד את הסטודנטים לזהות את מקורות המידע הכי רלבנטיים והכי איכותיים, בין אם מדובר במקורות מידע בתשלום או במקורות מידע חינמיים.

Research education is not tools education. Research education involves getting students to understand how information is organized physically in libraries, as well as electronically in library catalogs and in powerful, sometimes highly specialized commercial databases. It means teaching students to search effectively online to identify the most relevant and highest-quality books, articles, microform sets, databases, even free Web resources.

לדעתו יש להזכיר לסגל ההוראה כי חיפוש מקוון דורש כישורים השייכים לתחום המקצועי ולמומחיות של הספרנים האקדמיים. אנחנו מצידנו להוטים להקנות את הכישורים האלו לסטודנטים, אם רק יתנו לנו הזדמנות ויביאו את הסטודנטים בצורה מסודרת להדרכות בספרייה.

גילמן מציע מספר טיפים לצוות ההוראה כדי לסייע לסטודנטים להגדיל את מיומנויות המידע שלהם.

1.      להקדיש שיעור חובה בקורס להוראת אסטרטגיות חיפוש במשאבי הספרייה, שיינתן על ידי ספרן בספרייה.

2.      לקחת את הסטודנטים לסיור בספרייה עם דגש על ספרי יעץ, כתבי עת ואיתור ספרים על המדף.

3.      לתגבר את השיעור בספרייה עם מטלה הדורשת ליישם את כל מה שלמדו בספרייה.

4.      להמשיך לדרוש מסטודנטים להשתמש בכישורים שלמדו בכל העבודות שהם מגישים, כי פיתוח מיומנויות אלו דורש תרגול וניסיון.

לצערי, במציאות זה קורה רק עם מרצים בודדים והתוצאות ניכרות בשטח.

הלוואי שישכילו להבין שבימינו הקניית מיומנויות חיפוש מושכלות אינה מותרות.