אמא של מתבגרים

נהוג היום לחלק את עידן האינטרנט לתקופות. אנחנו נמצאים עכשיו בדור השני של הרשת, בעידן הווֵבּ 2.0 , בדרך לווב 3.0.

הדור הראשון של האינטרנט התאפיין באתרים בעלי תוכן סטטי, שנוצרו על ידי בעלי האתרים בלבד. הקוראים קראו את התוכן בצורה פסיבית והתקשורת היתה חד-כיוונית. הדור השני מתאפיין ברמה גבוהה של אקטיביות ושיתופיות. האתרים מספקים פלטפורמות טכנולוגיות נוחות לתוכן גולשים - יצירה ושיתוף של תכנים המועלים לרשת על ידי הגולשים עצמם.

הרבה השתנה ברשת מאז שהתחלתי להשתמש בה ב-1996. כמות האתרים בעברית הייתה יותר קטנה ואיזה בעיות היו לנו עם קידוד השפה. על פלטפורמות נוחות לתוכן גולשים, כמו וויקים ובלוגים, לא חלמתי.

אולם, אינני מסכימה עם החלוקה הנוקשה בין עידן הווב 1.0 לבין עידן הווב 2.0.

נכון שלא היו פלטפורמות טכנולוגיות נוחות כמו שיש היום, אבל תמיד הייתה שאיפה לאינטראקציה בין גולשים. היו כמה יישומים שנתנו מענה לרצון של אנשים לשתף בידע, לשאול שאלות ולהתייעץ עם אחרים.

אני מתכוונת לרשת ה-Usenet, או בכינוי האחר, לרשת ה-newsgroups

דיונים שונים רוכזו תחת קבוצות שונות לפי תחומי עניין כמו: ,sci.math, או alt.binaries.games

ושם אנשים שיתפו פעולה וחילקו מידע ודעות כמו ביישומי ווב 2.0.

כדי לגשת לשרת ה-Usenet נדרשה תוכנת news reader שהתקשרה עם השרת וניהלה את תהליך המשיכה וקריאת ההודעות. חלק מקבוצות אלו קיימות עד היום. אפשר למשל למצוא בהן משחקים ישנים שכבר לא קיימים במקום אחר ברשת, כגון המשחק האהוב על בני worms

כלי נוסף לשיתוף היו רשימות התפוצה - ה-.Listservs
מה זה Listserv? מערכת רשימת תפוצה או רשימת דיוור, המאפשרת ליצור, להפעיל ולנהל רשימות משתמשים באמצעות הדואר האלקטרוני. הרשימות נחלקו לפי תחומי עניין ורק משתמשים רשומים לקבוצה קיבלו את המיילים. כלי זה בשימוש עד היום ואני מנויה על מספרListservs  ספרניים המספקים מידע עדכני ושימושי לעבודה שלי.

בזמן לימודיי כתבתי עבודה סמינריונית (שאחר כך התפרסמה כמאמר בכתב עת מקצועי) אודות Listserv שהתמחה באספקטים הפרקטיים של עבודת הספרן בספרייה ציבורית מול אוכלוסיה של ילדים ומתבגרים. התכנים שנדונו שם היו מאד מעניינים. ספרנים התייעצו אחד עם השני במגוון גדול של נושאים, כגון תכניות לעידוד קריאה, פעילויות לחגים, פיתוח אוספים, מדיניות צנזורה, תיאטרון בובות, ועוד.

לעתים קרובות ספרנים ביקשו עזרה באיתור ספר שקורא חיפש, בלי שזכר את הפרטים הביבליוגרפיים של הספר, אלא רק כמה פיסות מעלילתו. בדרך כלל היה מדובר בהורה שרצה להקריא לילדיו ספר שאהב בילדותו, אבל הוא לא זכר איך קוראים לספר או למחבר. תמיד נמצאו ספרנים שידעו באיזה ספר מדובר.

החידוש שבגינו מוצדק בכל זאת לכנות את התקופה הזאת ברשת כ"עידן חדש" הוא הקמת הרשתות החברתיות, כמו my space ,facebook ואחרים. לזה לא היה פתרון בעבר. הטכנולוגיות החדשות מאד מקלים על יצירת קשרים חברתיים ושמירה על קשר וירטואלי עם חברים ובני משפחה רחוקים.

כנראה שהכל תלוי בנקודת המבט של המתבונן. אם שמים את הטכנולוגיה במרכז, אז אכן מדובר בעידן חדש. ברם, אם שמים את האדם במרכז והרצון שלו לתקשורת בין אישית בכל אמצעי העומד לרשותו, אז לא.

כאשר הטכנולוגיה באה לשרת את הרצון של האדם לקשר חברתי טוב יותר אז אני שמחה לאמץ אותה בחום.

שבת שלום ושקט לכולם.

 כל פעם שנדמה לי שמצאו דרכים להתמודד עם כמות דואר הזבל האסטרונומי שמסתובב ברשת אני נתקפת מחדש במבול של דואר זבל ששום פילטר לא יכול לעצור.

חקיקה לא עוזרת, איום של סנקציות נגד המזבלים לא עוזר, פילטרים לא עוזרים, תוכנות למניעה לא עוזרות. כל הדרכים להילחם נגד הדואר זבל לא עוזרים.

נדמה לי שיש לי יותר עזרים ותוכנות במחשב נגד ספאם ופישינג מאשר בגדים בארון.

כל פעם שמדווחים על כלי חדש לעצירת דואר זבל אני מתקינה אותו במחשב.

כל זה כמובן בנוסף לתוכנות לעצירת דואר זבל המופעלים על ידי ספק האינטרנט ושרתי הדואר האלקטרוניים השונים. אי אפשר לסמוך במאה אחוז על שום מסנן אוטומאטי. יש לי כמה חשבונות דוא"ל, אצל ספקים שונים, ובכולם יש בעיות.

בדוא"ל של העבודה יש מסנן מעניין. למרות שאני מודיעה בצורה מפורשת שאינני מעוניינת במיילים של חברה שמשווקת תרופות בזול (אתם בוודאי יודעים על איזה תרופות מדובר), יום אחד המסנן עוצר את המיילים האלה ולמחרת הוא ייתן להם לעבור.

מה? יש לו אמנזיה? הוא לא זוכר מה שאמרתי לו יום קודם?

מספיק התופעה הזאת עם בני אדם, אני ממש לא צריכה התנהגות כזאת גם עם המחשב!

יש גם מסנן עם שמיעה סלקטיבית. הוא שומע רק מה שמתחשק לו. את הדואר שאני אומרת לו לעצור הוא נותן לעבור, את הדואר שאני אומרת שאני רוצה, הוא עוצר.

יותר מזה, נדמה לי שלפעמים הוא שומע "כן" ולפעמים הוא שומע "לא" לגבי אותו שולח.

אחרת איך אפשר להסביר את התופעה של מסנן שמעביר באופן קבוע דואר משולח שאישרתי לתיבת "דואר נכנס" ופתאום יום אחד מחליט, על דעת עצמו, לזרוק מכתב של אותו שולח לזבל.

התופעה הזאת מחייבת אותי לבדוק כל דבר שעובר אוטומטית לדואר זבל בארבע עיניים, כי תמיד אני מוצאת שם איזה מייל חשוב שמשום מה התוכנה החליטה לזרוק לזבל.

קצת מפחיד הגולם הזה שמתחיל לחשוב בצורה עצמאית, מי יודע איפה זה יסתיים.

עוד יותר מעצבנים אותי הפרסומות שנשלחות במייל עם למטה משפט התנצלות שאם המייל הזה הגיע בטעות הם מתנצלים וכמובן מיד יסירו אותנו מרשימת הדיוור אם רק נשלח להם מייל להסרה.

בטח, אשרי המאמין.

או שהמייל להסרה לא עובד ומגיעים לדף שלא קיים. או שמגיעים לדף עם הודעה מנומסת שתוך כמה ימי עבודה יסירו אותנו מהרשימה והמיילים ממשיכים להגיע. או שהמייל נשלח ותוך שניות מתקבלת הודעה חוזרת שאין כתבות דוא"ל כזאת ולכן המייל הולך לטייל בסייברספייס ודואר הזבל ממשיך להגיע.

מה יהיה תגידו לי?!