קשה לחזור לכתוב אחרי יותר מחודש הפסקה. לא שלא היה לי מה להגיד, אבל לא הייתי מסוגלת לגייס את האנרגיות שאני צריכה כדי לכתוב בעברית. בקושי היה לי כוח לקום בבוקר, להתלבש, להגיע לעבודה, ועוד יותר קשה לעמוד לפני כיתה וללמד. אין שיפור גדול במצבי, אבל איך שהוא הדחף לכתוב ניצח היום את הכאבים. בלי להיכנס לפרטים, יש לי כאבי גב וברך שלא נותנים לי לתפקד כמו שהייתי רוצה.
אם המניות של חברות התרופות עלו בחודש האחרון זה בזכותי. כמות משככי הכאבים והכדורים האנטי-דלקתיים שקניתי יכולה לפרנס בית מרקחת בכבוד. אני יודעת שזה לא בריא, אבל אחרת אינני מסוגלת לעמוד על הרגליים. הרופאים מגבילים את המרשמים לתרופות חזקות, אז אני משלימה את החסר עם אופטלגין נוזלי.
זאת הבחירה שלי, לא לוותר ולהישאר במיטה, (גם שם יש לי כאבים, אבל פחות) אלא לקחת את התרופות ולתפקד איכשהו. ממש לא תיפקוד מלא, כל התכניות שלנו לחג השתנו, לא נסענו למשפחה או לטייל כמו שרצינו, אלא נשארנו בבית. קשה לי ללכת, אני לא מסוגלת לנהוג ואני חסרת סבלנות בגלל ההתמודדות הבלתי פוסקת עם הכאב. די נמאס לי, אבל זה לא משכנע את הכאבים להעלם. אני עוברת עכשיו סדרת בדיקות וביקורים אצל רופאים מומחים, אבל כל דבר לוקח המון זמן, הודות למערכת הבריאות "הנפלאה" שלנו. בישראל צריך להיות בריא כדי להיות חולה.
בבית אני לא עושה כמעט כלום, מזל שיש לי את זיס שעושה הכל, כולל לטפל בי, באהבה ובמסירות אין קץ. לא יכולתי לדעת לפני 37 שנה כאשר בחרתי בו, שהבחירה תהיה ב"ה כל כך טובה. שרק יהיה בריא עד 120, אמן.
בעצם החיים הם רצף של בחירות ואנו משתדלים לעשות את הבחירות הנראות לנו כנכונות. לעתים אנחנו בוחרים בלי לדעת מה יקרה כתוצאה מהבחירה ומקווים שיהיה טוב. אבל, בחיים יש גם בחירות שאנחנו עושים למרות שאנחנו יודעים שהם בחירות גרועות ובעיקר פוגעות בנו. למשל לקחת על עצמנו יותר מדי התחייבויות שמכניסות אותנו ללחץ, כי לא נעים לנו להגיד לא.
בחירה גרועה נוספת קשורה להרגלי אכילה ועודף משקל. אני מזמן סובלת מעודף משקל ויודעת שאני צריכה לרזות בשביל הבריאות. זה מעבר להיראות טוב, זה ממש בשביל להוריד את הכולסטרול ולדאוג לרווחת העורקים שלי. אלא מה, למרות שידעתי שזה חשוב, עשיתי בחירות לא נכונות ואכלתי ואכלתי, מכל הסיבות הלא נכונות. כל מי שסובל מעודף משקל מכיר את המשפטים "אני חייבת לאכול כדי להירגע", "אני חייבת משהו מתוק" "מחר אתחיל דיאטה". הפעם, בעקבות הכאבים בברך ובגב, שקשה להם להחזיק אותי, החלטתי בחירה טובה והצטרפתי לפני שבוע לקבוצת הרזיה.
המנחה נהדרת ונותנת המון מוטיבציה. היא מדגישה שההחלטה לאכול משהו משמין או לא תלויה רק בבחירות שלנו. שינוי התנהגות חייב לבוא מבפנים ואני מודעת כמה שזה קשה, הרי זאת לא הדיאטה הראשונה שאני עושה. אני מאד מקווה שאצליח, למרות הפיתויים הרבים ומאחלת לעצמי ולכם רק בחירות טובות והרבה בריאות.
שבת שלום.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
. על השיטה אכתוב, אני מקווה, בפוסט אחר. אני מאד גאה בעצמי, זאת עבודה קשה לרזות בלי לעשות פעילות גופנית כמו שאר הקבוצה. האורתופד אסר עליי לצעוד, בגלל מצב הברך, ולכן את כל הקילוגרמים הורדתי בדיאטה נטו. אני מרגישה הרבה יותר טוב בלי המשקל העודף וכל המערכות בגוף אומרות לי תודה.