לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אמא של מתבגרים


חיים על רכבת הרים בתור אמא ל-2 מתבגרים וספרנית שעובדת בעיקר עם מחשבים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

המנגינות של יום כיפור


ביום הראשון של ראש השנה התפללנו בבית כנסת אשכנזי וביום השני בבית כנסת ספרדי, נוסח יהודי צפון אפריקה. זה נתן לי עוד פעם הזדמנות לעמוד על ההבדלים בין הנוסחים, שבאו לביטוי בטקסט, אבל בעיקר במנגינות. נהניתי בשתיהם. האווירה בבית הכנסת האשכנזי יותר כבדה מאשר בבית הכנסת הספרדי. אצל האשכנזים מאד מורגש שמדובר בימים הנוראים, לעומת זאת אצל הספרדים מרגישים יותר את אווירת החג. בטקסט של התפילה זה בא לביטוי כאשר בנוסח אשכנז מכנים את ראש השנה "יום הזיכרון הזה" ובנוסח ספרד "יום החג הזה".

 

לפי ההלכה האישה אמורה ללכת אחרי נוסח בעלה וכך נוהגות הרבה נשים, אבל לא כולן. בלי הרבה דיבורים ובצורה טבעית התקבלה אצלנו ההחלטה להתנהג בשוויוניות ולנסות לשלב את שתי המסורות.

 

אני חושבת שלזוגות מעורבים אשכנזים – ספרדים, כמונו, הכי קשה ביום כיפור להתפלל לפי הנוסח של הבן/בת זוג, מכיוון שמדובר בתפילות מאד מאד שונות, גם בטקסט וגם במנגינות. לכן לא מעט זוגות מעורבים מתפללים כל השנה ביחד, אבל ביום כיפור מתפצלים וכל אחד הולך למניין בו מתפללים בנוסח שעליו גדל.

 

לא נהגנו ככה, אלא הלכנו לסירוגין שנה אחת למניין האשכנזי ושנה אחת למנין הספרדי. למדתי להכיר את המנגינות הספרדיות ולאהוב אותן, למרות שהן כל כך שונות מהמנגינות שעליהן גדלתי.

נראה לי שהמנגינות של תפילות יום כיפור הן גם הכי אהובות בקרב הציבור הרחב החילוני, לא רק הדתי. אחרת אי אפשר להסביר את הפופולאריות הגדולה של מופעי פיוטים וסליחות, הקיימים בכל כך הרבה מקומות בוריאציות שונות.

 

התפילות והמנגינות האלה חודרות ללב ולנשמה ומסמלות בשבילי הכי הרבה את יום כיפור. הן עוזרות להשכיח את הצום והקשיים הפיזיים ומעלות את תפילותינו לשמיים. אני מקווה שהקב"ה ישמע את קולנו ויגשים את תפילותינו ומשאלות לבנו לטובה.

 

גמר חתימה טובה וצום קל.

 

אבינו מלכינו – ברברה סטרייסנד 

 

 

Who by fire – Leonard Cohen – הגרסה המצמררת של ליאונרד כהן לתפילת "ונתנה תוקף" 

 

כל נדרי – כפי ששר אותו אל ג'ונסון בסרט "זמר הג'אז" משנת 1927

 

 

אל נורא עלילה – בביצוע של מאיר בנאי

 

אדון הסליחות – דוד דאור

   

נכתב על ידי , 7/10/2011 08:49   בקטגוריות בתי כנסת, העולם היהודי, חגים, יהדות, סליחות, רגשות, תפילות, יום כיפור  
61 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ביילע ב-23/10/2011 01:28
 



כי ביתי בית תפילה ייקרא


מעבר ממקום מוכר למקום לא מוכר הוא תמיד קשה ואפילו יכול להיות טראומטי. כפי שכבר הבנתם המעבר שלנו מהשכונה הירושלמית בה גרנו 25 שנה לשכונה בה אנחנו גרים היום לא עבר בקלות.

דחינו את המעבר עד כמה שיכולנו, כי היה לנו טוב בשכונה הישנה. הייתה לנו דירה יפה, נוף משגע, חברים טובים ובית כנסת עם קהילה נהדרת. בזמן שהשכונה הלכה והתחרדה ניסינו להבליג על הדברים המעצבנים ולראות את הטוב שבה, אבל בסוף כבר לא יכולתי יותר לסבול לגור שם. אילו השכונה לא הייתה מתחרדת לא הייתי בחיים חושבת לעזוב אותה.

 

בתור אישה דתית הקהילה ותפילות בית הכנסת מהווים חלק חשוב בחיי. קשה להסביר למי שלא חי את זה למה בית הכנסת הוא המקום הכי חשוב בשבילי אחרי משפחתי, ביתי ומקום עבודתי. זה לא רק מקום תפילה, זה מקום חברתי ובית לכל דבר. כאשר עברתי דירה גם עזבתי את בית הכנסת והקהילה שלי. אנחנו משתדלים להישאר בקשר עם החברים שם והם איתנו, אבל בלי הרצף של כל שבת זה כבר לא אותו הדבר.

 

למרות המבחר הגדול באזור החדש, לא היה לנו קל למצוא בית כנסת שהתאים לנו. להיכנס לבית כנסת ולהרגיש בו טוב דומה לחליצת נעליים לוחצות ונעילת נעלי בית ישנות ואהובות שכבר קיבלו את צורת כפות הרגליים. מדובר בתמהיל הנכון של מקום פיזי, אנשים, נוסח תפילה, מנגינות, דרשות, שיעורים תורניים ורב הקהילה.

 

בהתחלה התפללנו בבית כנסת מרכזי גדול, שהיה נראה לכאורה הכי דומה לבית הכנסת שהיינו רגילים אליו. אבל, מהר מאד הסתבר שטעינו. חברי הקהילה היו כל כך מתנשאים ומרוצים מעצמם שלא היה להם מקום בלב לקבל משפחה חדשה שהגיעה לשכונה.  

 

סוגיית מעמד האישה בבית הכנסת מהווה גורם חשוב בבחירת בית כנסת. גם כאן יש קשת מאד רחבה של דעות ואני מתכוונת רק לבתי כנסת אורתודוקסים. כמו בכל דבר גם כאן האמריקאים יותר ליברלים מהישראלים ובדרך כלל בבית כנסת עם מדיניות יותר מתקדמת יש אחוז גבוה של מתפללים יוצאי ארצות הברית. לי זה לא הפריע, אבל שאר בני משפחתי לא הרגישו שם נוח.

 

מצאנו בית כנסת מאד חמוד, קרוב לדירה ששכרנו, עם קהילה צעירה ותוססת, תפילה נעימה ואנשים מאד נחמדים. קראנו למניין "פרו ורבו" מכיוון שכל שבת הודיעו על לידות חדשות. רוב המתפללים היו זוגות עם ילדים קטנים ורוב הפעילות הייתה מכוונת ילדים. הרגשנו שם כמו זקני השבט. זה זרק אותנו 20 שנה אחורה עם תחושה מוזרה של דג'ה וו, אבל אהבנו את המקום. מהרגע שעברנו לדירתנו הקבועה המרחק עשה את שלו והפסקנו ללכת לשם. אמנם עוד ניסינו כמה פעמים ללכת להתפלל שם, אבל מהרגע שהתחילו החמסינים הגדולים זה נהיה בלתי אפשרי.

 

10 חודשים נדדנו מבית כנסת לבית כנסת. אני מודה שיש בזה קסם מסוים. הרגשנו כמו תיירים בעירנו, וחשבתי אפילו לכתוב מדריך לבתי הכנסת באזור. אולם, אז הגיע חודש אלול ואיתו השאלה "איפה נתפלל בימים הנוראים?". בימים הנוראים אי אפשר לבוא סתם ככה לתפילות. בכל בתי הכנסת מוכרים מקומות ויש מקומות קבועים. תמיד אפשר למצוא מקום פנוי למתפלל המזדמן, אבל לא מתאים לנו להתנהג כך ולהגיע לכל התפילות בלי לשלם ולקבל מקום קבוע.

 

אחרי התלבטויות רבות החלטנו להצטרף ל-2 קהילות. אחת אשכנזית ואחת ספרדית. זיס הולך למניין הספרדי כאשר אני לא הולכת לבית הכנסת (בערבים ובמשך השבוע). מדי פעם אני גם מתפללת שם. לתפילות האחרות אנחנו הולכים למניין האשכנזי.

 

קצת מוזר לי, אני לאט לאט מתחילה להכיר אנשים חדשים, מי בעלי התפילה, איזה חזן אני אוהבת לשמוע ואיזה לא, איפה כדאי לשבת שלא אקפא מקור מהמזגנים או אחנק מחוסר אויר. איפה צפוף ואיפה פחות צפוף. מציאות חדשה.

 

לשמחתי תפילות ראש השנה ויום כיפור עברו בסדר. אי אפשר להגיד שאני כבר מרגישה שם בבית, אבל יש פוטנציאל למקום. ימים יגידו.

 

גמר חתימה טובה.

נכתב על ידי , 19/9/2010 21:55   בקטגוריות הרהורים ומחשבות, תפילות, בתי כנסת, דיור, חברתי, יהדות  
52 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ביילע ב-27/9/2010 14:20
 



Avatarכינוי: 

בת: 70




136,634
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , דת , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לביילע אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ביילע ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)