אתמול בזמן שישבנו כולנו, בתי, זיס ואני בוועדה הרפואית, שהתקיימה בנוכחות 2 רופאים, אחד הרופאים שאל שאלה רטורית נוסח "מה אתם חושבים שבצבא מטומטמים?".
נשכתי את הלשון ולא עניתי, למרות שרציתי לענות: "כן, ואיך!".
אבל לא אמרתי כלום, בין כה זה לא היה עוזר. אילו ישבו שם 2 רובוטים במקום 2 רופאים התוצאה הייתה אותה תוצאה, מפני שהם פעלו לפי הספר. ליתר דיוק לפי ספר הפרופילים של צה"ל.
בעקבות תאונת הדרכים שבתי עברה היא זומנה לוועדה רפואית כדי לקבוע לה או פרופיל 21 או פרופיל 24. עם פרופיל 21 היא הייתה משתחררת מהצבא ומחליטה לבד מה לעשות הלאה. לעומת זאת פרופיל 24 אומר שהיא לא כשירה לשרת בצבא זמנית והשירות נדחה למועד מאוחר יותר.
מה הבעיה? שהזמני הזה תלוי בסוג הפציעה. במקרה של פגיעה כמו שלה הזמני הזה הוא שנתיים. זאת אומרת שלא מגייסים אותה עכשיו, אלא דוחים את ההחלטה אם לגייס אותה או לא לעוד שנתיים!
כמובן שקבעו לה פרופיל 24. (חוק מרפי במיטבו)
לנו הסיפור הזה לא נראה בכלל. איך אפשר להשאיר בחורה בגיל 18 תלויה באויר למשך שנתיים? הרי גם בעוד שנתיים לא ברור מה יחליטו. לא מספיק התאונה והפציעה, גם המערכת הצבאית חייבת להתעלל בה? את הצבא זה לא מעניין. אפשר לחשוב שמדובר באיזה רמבו נשי, שבלעדיה הצבא יתמוטט. גם אם יעלו לה את הפרופיל בעוד שנתיים היא לא תהיה קרבית. אז מה כל העניין?!
הסברנו להם שבכל מקרה בתי מתכוונת להתנדב לצבא, אם יקבלו אותה. כדי להתנדב צריך לעבור עוד וועדות רפואיות, להתמיין מחדש – פרוצדורה שלמה. הרופאים דווקא מאד תמכו ברעיון של התנדבות ואמרו שאם היא תתנדב, הזמן ייחשב לה כמו שירות צבאי רגיל. אלא מה, שעד שהיא תעבור את כל התהליך, יעבור לפחות חצי שנה. סתם בזבוז זמן וזה מרגיז.
השורה התחתונה היא שהצבא פשוט לא רוצה לקחת עליה אחריות. אם היא כשירה להתנדב לצבא למה היא לא כשירה לשרת באותו תפקיד במסגרת צה"לית רגילה?
בינתיים בתי מצאה מכינה קדם צבאית שמוצאת חן בעיניה ושמוכנה לקבל אותה למרות האיחור. אני שמחה שהיא במסגרת מתאימה עם צעירים בגילה. זה תורם להחלמתה ולשיפור מצב רוחה. אני מקווה שהם גם יוכלו לעזור לה בכל מה שקשור לצבא.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
