הליכה בתוך בועה,הליכה עד אין מוצא.הליכה במטרה להגיע לשום מקום.וכולם נסחפים אחרי אותו דבר לא ברור,כולם נסחפים לכמיהה אל האושר.הרצון רק לגעת בו לדקה,להרגיש את כל הטוב שיש בו,ואז לחזור למציאות.אושר הוא אפל ולא מוגדר,הוא נותן לנו אותו ואז ברגע האחרון בורח ,בורח כמו גנב שנתפס בשעת מעשה.והדרך עד אליו היא ארוכה, ארוכה, קשה ומתישה.וברגע אחד זה נעלם כלא היה,וזוהי הדרך אל האושר..