עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

קצת על אש לקראת ל"ג בעומר, מתוך העונג של המפגש היום של אש פנימית באש חיצונית באש פנימית

עם כמה אנשים יפים בשדה הפורח וציור וכתיבה ומפגש ושינוי וגילוי -

לִבְעֹר / רבקה מרים

מָה יוֹדֵעַ לִבְעֹר?

נְיָר, הוּא אָמַר

וְעָפָר וַאֲבָנִים.

הַנְיָר מִתְלַקֵּחַ בְּבַת-אַחַת,

מִתּוֹךְ הַסְכָּמָה,

וְהֶעָפָר מִתְלַקֵּחַ בְּמַעֲצוֹרִים מֵרַבִּים,

כְּאֵילוּ אֵינוֹ מֵבִין אֶת מַהוּת הָאֵשׁ

הַמִּשְׁתָּנָה לְלֹא הָרַף.

הָאֲבָנִים, הוּא אָמַר,

הָאֲבָנִים,

בְּעִירָתָן זַכָּה, בִּלְתִּי נִרְאֵית

הָיִיתִי מְדַמֶּה אוֹתָהּ בְּרֶגַע זֶה

לְפָנַיִךְ.

"מיד פתח רבי אלעזר בן ערך במעשה המרכבה ודרש, וירדה אש מן השמים וסיבבה כל האילנות שבשדה, פתחו כולן ואמרו שירה"

(בבלי, חגיגה יד ע"ב)

שתהיה שבת של בעירה פנימית של יצירה וחידוש והודיה וגם של שלום