היי, הגיע הזמן לעדכן קצת..

אז מה היה לנו בזמן האחרון?

ביום שבת אני, ספ ומשפחה היינו בים ופשוט נשרפנו למוות, בפעם הבאה אנחנו צריכות להקשיב לאבי וסיגי המודאגים, באמת.

אחרי כמה שחיות וכמה שעות טובות מול השמש החמה הלכנו להולדיי אין, שם היו צחצוח וזיק, אכלנו טילון, ארטיקים וכאלה וירין בא לקחת אותנו לבית.

בבמשך כל הערב נחתי במיטה וראיתי פרקים של ''החיים זה לא הכל'' [אני חייבת לציין שזו אחת מהתכניות הגאוניות שהומצאו] לאחר מכן אני ואמא הכנו עוגיות, טל הייתה כאן וחברות של אמא והיה ממש נחמד..

יום למחרת, יום ראשון שגרתי במיוחד מלבד העניין של השריפה בגוף שלא הפסיקה להציק לי ולגרום לי להעריך יותר ויותר את הימים הרגילים האלו, ששום דבר פיזי לא מציק לי.

הגעתי לגדוד, בערב הגיעה גרט, שיגעתי להן את השכל עם המשפט "אני רוצה למות. קרן מתה, זהו זהו" זה היה פשוט דבר סיוטי, ממש אבל!

ביום שני הגיעה אלינו הילה, לביקור מולדת, הצטלמנו עם גרט, היינו בהכנות הסופיות לספר שלה ונתנו לרוב האנשים בגדוד לרשום בו, בלילה הורדנו אני והילה [השנייה] מזרונים מהמיטות וישנו על הריצפה, אנחנו מכבדות את האורחות שלנו.

טל:" הילה למה את לא עונה לי אפעם באייסיקיו?"

הילה:" כי אני לא תמיד שם"

טל:" אבל היית אונלייייייןןןן" [בזימרה מיוחדת. אני והילה לא מפסיקות לצחוק על זה בכל פעם.]

בוקר יום שלישי, אני קמה כרגיל ברבע ל9, שומעת מתוך שינה את האני [הוא הרס"פ המעפן של המפקדה שלנו] צועק על הבנות בעיצומו של המסדר בוקר ומאיים עליהן משום מה שאף אחת מהן לא תצא ביום חמישי לבית.

התארגנתי ויצאתי מהחדר ובאותה שנייה שיצאתי מהחדר הוא נטפל אליי עם גרזן שהיה לו בית והתחיל לחפור לי כרגיל על זה שאני לא קמה למסדרי בוקר ושגם אני גרה שם ושאני אעבור לגור בפלוגה ואז "ועכשיו תלכי לרס"ר ושימלא לך תופס תלונה?"

-"על מה בדיוק?" -"על זה שאת עם שני עגילים באוזן אחת" מהשבוע השני שלי בגדוד הוא העיר לי על העגילים ושם עליי עיין ופשוט בכל פעם שעברתי ליידו הוא בחן אותי ואת האוזן שלי.

אמרתי לו בסדר בסדר והמשכתי לפלוגה שלי, כמובן שלא חשבתי על ללכת לרס"ר.

קצת יותר מאוחר בבוקר עברתי דרך המשרד של הרס"ר עם הילה, האני עמד שם בכניסה וקרא לי "הפקידה של ג' בואי בואי"

הם מילאו לי תופס תלונה וכולנו צחקנו תוך כדי זה משום מה.

הרסר רצה שאני אשפט אצל המג"ד וממש סירבתי בתוקף והוחלט שאני אשפט אצל גיידה [המ"פ המעפן עוד יותר מהאני של המפקדה]. בצהריי היום התקשר אליי האני וביקש ממני להגיע למשרד של גיידה, הוא התקשר 4 פעמים ב10 דקות, תוך כדי שאני בדרך. הגעתי לשם, שמתי כומתה על הראש, האני גם היה עם כומתה וגם גיידה, לפני שנכנסו למשרד אני והאני הוא הנחה אותי. נכנסתי למשרד, נעמדתי מול גיידה, עמידה זקופה, ידיים מאחוריי הגב, האני משמאלי מחייך וגיידה הקשוח ממולי.

בגלל שתמיד אני עושה עם ערמשה ועם שאר הפלוגה שלי משפטים בצחוק העניין שפתאום אני באמת נמצאת במצב הזה הצחיק אותי וגרם לי לגחך שם קצת, מה שנורא הכעיס את גיידה, הוא אמר שאני ממש חוצפנית ובלה ובלה ובלה וזה ממש לא נגע לי ללב. גזר הדין שלי היה- 7 יום ריתוק בבסיס.

הם פשוט תופסים תחת על זה שערמשה לא נמצא שם ואין כ"כ מי שייגן עליי, סיפרתי לו על כל מה שקרה והוא אמר שכשהוא חוזר אני והוא הולכים לגיידה כשיש לי על אוזן אחת 4 עגילים. אני פשוט מתה על הבן אדם המדהים הזה.

קיבלתי את גזר הדין שלי ולא עשיתי מזה יותר מדיי סיפור, כולם אמרו שזאת ממש שטות ושמשעמם להם, ומה שנכון נכון.

בצהריי היום נפרדנו מהילה וגרט שהשתחררה סופית ונורא התרגשה מהספר שהכנו לה.

לקראת הערב קיבלתי טלפון מפתיע מיהל שהודיע לי שהוא נמצא בגדוד שלי, מתרגשת נורא הגעתי אליו, ישבנו, דיברנו, עידכנו אחד את השני בחיינו הצבאיים ולאחר מכן הלכנו לשבת בש"ג עם סתיו והילה.

בערב הייתי בפלוגה, אני חאלד ותמרי, ישבנו בחוץ, ותמרי הזמין אותי למד"ס ב5 וחצי בבוקר.

יום רביעי- קמתי בשעה 5 וחצי ללא הרבה קשיים, הודעתי לתמרי שאני מגיעה איתו, התארגנתי וכבר ברבע ל6 הפגנתי נוכחות בפלוגה. יצאנו משם, השמש התחילה לזרוח, הרעש היחיד שהיה היה של ציוץ הציפורים והכל מסביב היה ירוק ויפה והיה ממש כייף לפתוח כך את הבוקר.

הגעתי לחדר ב7, התקלחתי, הבנות קמו למסדר בוקר ונדהמו לראות אותי ערנית ב7 וחצי בבוקר ועוד אחרי מקלחת.

ישנתי עד 9 וחצי, הלכתי לפלוגה, סתיו יצאה באותו יום לבית, הייתי עם הילה בשמירה שלה קצת, חאלד ותמרי ממש עיצבנו אותי וגרמו לי לשנוא אותם לכמה שעות. בלילה אני והילה הכנו את הדוחות של הפלוגה שלי ומשם הלכנו לזאהי, לשלוח מאצלנו משהו, נשארנו איתו שעה בערך והיה כלכך מצחיק איתו "כן.. יש רב אלוף, אלוף......... ואז רב סרן, שזה אני"

יום חמישי- קמתי ברבע ל12, עליתי על מדים והלכתי לאכול עם הילה, כולם נסעו לבית בהסעה בשעה 1 ואני נשארתי שם.

הייתי כמה שעות עם עומר בלשכה, שיחקנו טאקי, הייתי בפלוגה שלי עם החיילים, גיידה ההומו דרש ממני להיכנס לסבב של התורנויות מטבח.

באיזשהו שלב בערב הלכתי לחדר, שמעתי שירים באמפי והייתי עם טל עד שסתיו התקשרה ואמרה לי שהיא בדרך אליי ושאני אצא לש"ג.

היא ואחותה, ספיר היפה, הגיעו, ישבנו שם עד 12 בלילה והנשמות האלה קנו לי סיגריות, חטיפים, שוקולדים ודגנים.

הן ניסו לעשות לי שפם מהחוטים של הצמידים שיש לי על הרגל, לשווא, היה ממש מצחיק וכייף איתן.

כשהן הלכו הלכתי לחדר, ישנתי, ויום למחרת הייתה לי תורנות מטבח בצהריים.

אני וחמודה [ככה אנחנו קוראים לאיזה חייל מהפלוגה שלי] שגם היה תורן מטבח היינו מיואשים וחסרי כח למטבח ולכן הלכנו למועדון שלנו, התקרננו במזגן, ראינו קצת טלוויזיה וחזרנו למטבח.

אחרי התורנות התקלחתי ונחתי בחדר.

בשעה 5 וחצי התקלחתי, התארגנתי ויצאתי לטייל קצת בגדוד. בדרכי ראיתי שני אנשים בשנות העשרה ושלושה ילדים קטנים דתיים מסתובבים בגדוד ומחלקים עוגות ומאחלים שבת שלום, וזה היה כלכך נחמד מצידם ומחמם את הלב.

הלכתי למשרד, ישבתי עם תמרי ואבו ערער, עשיתי לתמרי שאלון אישי, הוא צייר אותי בצייר במחשב ושם את הציורברקע של המחשב, לאחר מכן הוא התקשר לפראג' ששהה בחמל ודיבר בקול שגרם לי לצחוק ממש מכל הלב.

שם+משפחה: תמרי גלעד.

ת.ל: 11.6.87.

גיל:21.

מצב משפחתי: נשוי [לא באמת]

תחביבים: טלוויזיה וטרקטורונים.

מאכל אהוב: תפוח אדמה.

שתייה אהובה: קוקה קולה.

תכנית טלוויזיה אהובה: חברים.

זמרים מועדפים: אריק איינשטיין ["אוי איזה חמוד"-"לא צריך תחמוד שלך"], שלום חנוך ומשינה.

שיר אהוב: אהבת נעוריי ותקווה של סאבלימינל.

מהפלוגה הלכתי לכיוון הש"ג, דיברתי עם אריק שבדיוק שמר, ואז עם נאסר שהופיע משום מקום, משם הלכתי לתורנות מטבח לקראת ארוחת שישי המפוארת. האווירה שם הייתה ממש ממש טובה, היינו קצת בנות והיה מצחיק, היה לי מצב רוח טוב, קראנו את הקידוש ואז הגשנו את האוכל, היה לי ממש כייף להגיש לכל שולחן אוכל ולאחל שבת שלום ובתיאבון, באמת.

אחרי שכל הסועדים אכלו, ישבנו אנחנו, התורניות והטבחים לאכול, האוכל היה ממש ממש טעים, מה שגם לבטן שלי לכאוב לאחר הארוחה, והדבר האחרון שהיה לי כח בשבילו זה התורנות.

לכן הלכתי לפלוגה של סתיו, ישבתי קצת עם החיילים שלה בחוץ ואז עם זאהי במשרד במשך חצי שעה בערך.

התחננתי אליו שיבוא לעזור לי בתורנות והוא כמעט והשתכנע [סתם, לא באמת, הוא סתם היה ציני]

ישבתי שם עם חולצה של בא"ח נח"ל,

זאהי:"מאיפה לך חולצה של בא"ח נח"ל?"

קרן:"שירתתי שם לפני שהגעתי לכאן.."]

זאהי:"כן, מה עשית שם?"

קרן:"הייתי..... קצינת... חמ"ל"

זאהי" את בחיים לא תהיי קצינה"

קרן:"למה?"

זאהי"כי את מפגרת"

[מפתקע מצחוק מעצמו ואני יוצאת מהמשרד ומודיעה שהיה נעים להכיר

קרן:"זאהי אפשר לעשן במשרד שלך, נכון?"

זאהי:"כן, חכי אני אביא את הסיגריות שלי מהחדר שלי, אני אעשן איתך"

קרן:"בוא אני אזמין אותך לסיגריה"

זאהי:"לא לא, אני מעשן רק את הברלמנט שלי"

זאהי:"זאת התעודה שקיבלנו על הפעילות המבצעית הטובה שאנחנו עושים"

קרן:"כן, והכל בזכות המ"פ"

זאהי:"נכון, כל החיילים הם ברוח המ"פ"

קרן:"אוי אתה שחצן!"

זאהי:"שחצן?! דווקא אני צנוע, אני הכי אוהב צניעות"

קרן:"המשרד שלכם ממש נקי!"

זאהי:"נכון, המשרד זו הכתובת של המ"פ, אם המשרד נקי זה אומר שגם המ"פ נקי וזה חשוב לו, אם הוא מלוכלך זה אומר שהפקידה מצ'וקמת, כמוך"

בשלב מסויים חזרתי לתורנות, אני ולינוי שרנו שירים של היהודים תוך כדי שטיפת הכלים ופיתחנו שיחה על מוזיקה ישראלית.

בשעה 12 סיימנו, לא היה לי חשק ללכת לישון, הלכתי לפלוגה, נכנסתי למועדון וגילתי שכורדי הלך מכות עם חייל חדש אחד, אני וחמודה שטפנו את המועדון כמו ילדים טובים וראינו משחק כדורגל.

אח"כ ישבתי איתם בפלוגה עד 2 בערך, והיה ממש מצחיק! "אני אבו ערער את לא יודעת קרנוש? אני עבריין! אם מישהו מציק לך ישר תגידי לי"

ביום שבת קמתי בשעה 11, ישבתי בפרגולה שלנו בחוץ, עישנתי סיגריה, נהנתי מהשקט ומהחוסר בנות שהיה שם.

התארגנתי וב1 הגעתי שוב לת.מטבח. התורנות הייתה שעה בערך ואז הלכתי לפלוגה קצת ואז לחדר, שכבתי במיטה קרוב ל3 שעות עם קופסת סיני מיניס, טל שכבה במיטה שמעליי ושמענו רדיו מהפלא' שלה.

לקראת הערב הלכתי שוב לפלוגה שלי, ראינו סרט "איך להעיף בחור ב10 ימים" ואז החיילים החליטו שהם רוצים ללכת לשחק כדורגל אז הלכתי איתם ותיפקתי בתור שופטת.

משם טיילתי עם חמודה קצת באווירת מוצ"ש הנעימה והלכתי לשבת סשמירה עם טל וטניה שפיתחו שיחה מצחיקה על סקס.

אני וטניה הלכנו לתורנות מטבח והיה שם בלאגן נוראי, מה שגרם להם לפתוח את החדר אוכל רק ב11 בלילה!

לא הפסקתי לאכל צ'יפס חם וממש טעים, ושניצל גם.

ב1 בלילה הגיעה סתיו, הלכתי להתקלח וכרגיל, כמו לפני כל שינה, סיגריה בפרגולה, שיחת סיכום של היום ולישון.

ביום ראשון לא זוכרת מה היה, רק אני זוכרת שביקשתי אישור ממדאח [המ"פ הנוכחי והזמני שלי] לצאת ליום כייף בימית 2000 עם הפלוגה של סתיו, הוא כמובן אישר לי, למרות שתמרי נורא ניסה לגרום לו לא לאשר לי את זה.

סתיו העירה אותי ב5 בבוקר, התחלתי להתארגן כשאני נורא עייפה והחלטנו מסיבות כאלה ואחרות שכדאי שלא נלך, ובאמת טוב שלא הלכנו.

המשכנו לישון עד 12, קמנו, שתינו שוקולטה עם סיגריה בפרגולה והלכנו לא.צהריים.

אח"כ הלכנו לנוח בחדר, ופשוט במשך כל היום בערך שכבנו כל אחת במיטתה, עם שירים ודיבורים, והיה ממש כייף.

אני מתה עלייה ועל הילה, כלכך!

זהו נו..... מה עוד יש לי לספר?

אתמול היה יום עם קצת יותר עבודה, עשינו סדר ויקיון מופתי במשרד, רבתי עם חמדי עד שהוא התנצל עם פרח, ואז עם מכתב ממש חמוד, ישבנו אני הוא טראבין והילה במשרד עד 11 וחצי בערך ואז לישון.

היום קמתי ב7 וחצי, עליתי סופסוף על א' ויצאתי לבית.

אבו ערער ועיסא [פָרחה] מהפלוגה שלי היו איתי באוטובוס, והוא שיכנע אותי שכדאי לי לנסוע מב"ש ברכבת לחיפה, הגענו לב"ש שלושתנו, ישבנו קצת בשמש מחוץ לת. הרכבת, שוחחנו קצת ואז עליתי לרכבת עד לת"א ומת"א לטבריה.

הגעתי סופסוף לטבריה, באמת שאפעם לא התגעגעתי אלייה כ"כ.

הלכתי לרופ"ש, נפגשתי עם דורה, עשיתי קצת קניות בעיר, קניתי שווארמה ועליתי עם דורה.

הפתענו את אמא בעבודה שלה ומשם באנו לבית, בדרך ראינו את חיים יבין מהאוטו של דורה "חיים מה זה אתה עושה לנו תחקירים על תאונות דרכים ואתה עוקף בלי לאותת?!? תתבייש לך!" 

זהו,

בסה"כ אני סוף כל סוף נהנת מהחיים שלי ולא מחכה לתקופה הבאה, רק חוששת ממנה יותר ויותר.

החדר אוכל לפני ערוך לקראת ארוחת שישי.

אני וחאלצ.

הילה וסמי.

סתיו היצירתית.

הילה ואני.

משקה.

אני עם התסרוקת ששוני לימדה אותנו בנאפה.

התאומות הכיייייי מתוקות בעולם.

הילה, גרט והילהלה.

הילה ואני.

יוסף החמוד.

אבטיח אבטיח.

יוסף ואני.

תמרי מכוון עלי נשק.

עמרשוש עם המשקפיים של המ.תש היתושה שלנו.

הילה במשרדי.

יהלון.

אחותי שבאה לביקור לפני שבועיים.

ואני ביקשתי את ליבך לקטוף.