היה שם ממש כייף, שבוע איכותי לגמריי, במקום מלא בדשא שנמצא על הים, חדרים יפים, מקום מטופח ואחלה חֵברה.

אז ביום ראשון הגעתי לאלונים עם דוד שלי ב8 בבוקר, ההסעה יצאה רק ב9. ב12 וחצי כבר הגענו לשם, התמקמנו, התפעלנו מהמקום והתלהבנו נורא מהקטע של האזרחי.

נפגשתי שם עם ספו'ש, לאחר מכן עם זיק, אכלנו וכאלה.

לקראת הערב הייתה שיחה באולם וכשהיה להם שעשעון הייתי בחדר של יוסף וראינו כוכב נולד.

לפתע התקשרה אליי הילה ובישרה לי כי יש לי שמירה מ6 בבוקר עד 10. שאני אקום ב6? מבדרים. התחלפתי עם מישהי ונוצר מצב שאני, הילה ומלי שומרות באותן השעות רק במקומות שונים. השמירה שלנו הייתה מ2 בלילה עד 6 בבוקר.

עד רבע ל2 היינו במסיבה, מלי רקדה ונהנתה, אני ישבתי שם רוב הזמן עם חאלד/סאלח/מדאח/הילה.

התארגנו לשמירה בחדר, לקחתי איתי המון אוכל, חולצה ארוכה ושמירה מהנה.

השמירה שלי הייתה במקום נורא מבודד, ליד מגורי הבנים בדשא נידח, התמקתי מהר, שמתי עליי את החולצה הארוכה, משמע הייתי על חצי א', שכבתי על האפוד, הנשק שכב ליידי ואכלתי, עישנתי ושמעתי שירים.

10 דקות לאחר השמירה, הגיע מישהו מהפלוגה שלי שישב איתי קצת, ישר כשהוא הלך ראיתי את חאלד ומדאח מתקרבים אליי והם גם היו איתי ונורא צחקו על זה שאני בכלל לא נראית בשמירה  ואין לנו מושג על מה אני שומרת ופתאום הילה התקשרה והודיעה לי שיותם, הקצין תורן בדרך אליי, התארגנתי על עצמי מהר ונראתי לכמה רגעים כמו חיילת ממושמעת שאפילו עושה פטרולים.

יותם היה הכי מצחיק בעולם, הוא פשוט נראה רדום במהלך הבדיקה שלו, ולמלי בכלל הוא נרדם בפנים וזו הייתה בערך הבדיחה שלנו לכל הנופש הזה.

אחרי שהם הלכו הגיעו סאלח ונאסר, הם גם ישבו איתי קרוב לשעה ואחריהם הגיעו עוד חיילים מפלוגה אחרת וישבו איתי גם עד 5, וב5 החלטנו שנמאס לנו מהמקום הזה והלכנו לשבת עם מלי בשמירה שלהוהילה גם הצטרפה. פשוט לא הפסקנו לצחוק שם, על כל דבר ובמיוחד על משפט נורא מצחיק של ג'ואמיס השיכור "מראינה מתי את באה איתי לפאפ?"

ב7 הלכנו לישון, קמנו ב2, נשארנו קצת בחדר לנוח, אחרי הארוחת ערב ישבנו בדשא וצפינו בשקיעה, הלכנו לחדר להתארגן ובערב היה מופע של לוליינים-קרקס מרהיב במיוחד ואחרי המופע היינו שוב במסיבה, הפעם היה פחות כייף.

ביום שלישי קמנו ברבע ל7, אכלנו ארוחת בוקר ממש משובחת ובסביבות 8 נסענו לים המלח, לפני שהגענו לשם עשינו מסלול באיזה נחל והיה ממש כייף, אבל חם מדיי, ממש חם ומגעיל.

בים המלח גילתי שנכנסתי לשוגי, אני והילה ועוד כמה אנשים ישבנו שם ופשוט חיכנו שתגיע השעה 3 ונעלה לאוטובוסים הממוזגים.

באוטובוס ראינו את הסרט משפחת צנעאני והייתה נסיעה כלכך מצחיקה עם הפלוגה שלי.

בערב גרטה שממש התגעגעתי אלייה הגיעה, ישבנו ודיברנו המון בפרגולה ומאוחר יותר הייתה הופעה של ליאור נרקיס ואחרי ההופעה שוב מסיבה, ישבנו בחוץ עם סאלח שהביא לי פרח וביקש ממני לשמור אותו עד סוף החיים שלי [ועכשיו הפרח הזה נמצא בתוך הספר "ילדי יום ראשון"] הוא השתכר והתחיל לחפור ולשגע אותנו וזה היה ממש מבדר, ועיצבן קצת הרבה את מלי. נשארנו איתו עד 3 וחצי בערך ואז לישון.

יום רביעי התקיים יום ספורט גדודי, קמתי ב9 וחצי והלכתי לשם, הוא היה במקום הזה של הנופש, ישבתי, עודדתי, צילמתי קצת וב12 כבר הוא הסתיים. הלכנו לאכול ומאוחר יותר היה לנו טקס על היום ספורט, הפלוגה שלי הגיעה למקום השלישי מתוך 4, יהיה בסדר.

מה עוד היה? בערב הייתה הופעה של ליאור פרחי ומופע של להקת הבידור שלהם שהיה ממש משעמם ואני והילה ברחנו משם והלכנו עם סאלח לש.ג, כי הוא היה קצין תורן. אני והילה ניסנו לברוח לים ללא כל הצלחה וסתם טיילנו שם ליד הים.

בלילה שוב הלכנו למסיבה אבל הפעם היה מבאס שם אז ב2 פרשנו לסדר את התיקים שלנו ולישון.

קמנו ב7 והיה לי הכי קשה בעולם לקום, גרט ניסתה להעיר אותי בנביחות ובכל דרך אפשרית וחפרה על הבוקר.

יצאנו משם ב9 בערך וב1 כבר הייתי בבית, אוכל, מקלחת, מחשב [פליילסיט בנזונה שהיה בזאפה בזמן שאני הייתי בהופעה של ליאור פרחי.. החיים לא תמיד הוגנים] והשלמת שעות שינה.

בסה"כ נהנתי שם מכל רגע כמעט.

אני והילה.

מלי ואני.

יפוש ואני.



השקיעה המדהימה.

יוס והאני בחדרם.



אני והילה עם הפיצה הטעימה.

גרטוס.



הילה, אני, מלי, עתליה ושרי.

בשמירה, חאלד רצה להוכחי שאני כן עושה משהו לפעמים.