לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 

מין: נקבה

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2007

פרוייקט תאוריות.


היא העבירה לי את השרביט בפרוייקט המדהים שהיא פתחה, אז החלטתי להמשיך את המסורת.

 

אם עוד לא קראתם אצלה, ההסבר :

"קרה לכם פעם שתכננתם דבר מה ובראש צץ לכם סרט נע על המתחרש? כולנו ממציאים תאוריה, היא יכולה להתממש והיא יכולה שלא.

מדענים רבים ממציאים תאוריות, אך כמובן שכל תאוריה צריך להוכיח במעשה. אז מה באמת קרה באותו רגע?

רשמו על מקרים מחייכם שבהם תכננתם משהו מסויים והוא התמשש בצורה אחרת לגמריי."

 

תאוריית ליל הסדר.

 

תאורטית :

הולך להיות סדר משעמם ומייגע, כמו כל שנה. אני אתלבש בבינוניות, אחטוף המון צביטות מאדימות לחיים מדודות למיניהן, ואפילו האוכל לא יהיה מאיר פנים.

את ההגדה נקרא מההתחלה עד הסוף והמרור יתקע לי בגרון. יהיו כמובן רגעים שבהם ארדם לכמה שניות ואיזה דוד עם קול עז יחליט פתאום לשיר "דיינו" בקולי קולות ולהעיר אותי באכזריות.

עם הבני דודים הצעירים והנורמלים אני בקושי אדבר בגלל סיבות כאלה ואחרות שיצוצו. כמו תמיד.

פה ושם אני אעיף איזה צחוק, על עוד בדיחה נדושה של איזה אדם שימיו הטובים חלפו.

אחזור הביתה עם בחילה, חיוך נוטה למטה, וטעם מר בפה.

 

מעשית :

הסדר הזה, בלי להגזים, היה פשוט מדהים. הסדר הכי טוב שחוויתי עד כה.

דווקא הייתי מרוצה מהלבוש שלי והדודות רק חיבקו בנעימות. האוכל היה מצויין והשאיר לי טעם של עוד.

את ההגדה קראנו אפילו בחיפוף ואת המרור הצלחתי לעבור בשלום. "דיינו" גם הוא עבר בשלום בכך שהצטרפתי בשירה עם כולם ונקרעתי על חשבון המבטא הספרדי וצורת הקריאה של קרובי המשפחה.

ניהלתי שיחות ארוכות וגדושות בצחוקים עם בני הדודים ואפילו לקראת הסוף הם התעקשו שאוציא את הגיטרה וניגנו שעות רצופות.

החלטנו להשאר לישון שם וכשכל המבוגרים הלכו, הלכנו לקרוואן של בן דוד אחד והמשכנו לנגן ולשיר שם כאשר צירפנו בנוסף לכל את הגיטרה החשמלית שלו.

צחקתי בלי סוף ושמחתי לגלות פעם נוספת, והפעם בהרחבה, את הצד המוזיקלי של המשפחה שלי. כנראה שהאהבה למוזיקה בכל זאת עוברת בגנים.

יום לאחר מכן יצאנו לטיול בירושלים וגם הוא לא היה נראה כל כך מבטיח, אך לבסוף חזרתי הביתה עם חיוך רחב בהחלט והמון המון טעם מתוק.

 

אני מעבירה את השרביט לג'סיפז, מחייכת המון, שני, גרגורי, אריאל וטלבי. אם יש עוד מישהו שרוצה אז בכיף, רציתי לכתוב עוד כמה אבל פשוט חשבתי שהארכתי כבר, אז מי שרוצה יכול. (:

 

זה היה כיף לעשות את זה.

בהזדמנות זאת אני רוצה להביע את הערכתי הענקית  להדר ולבלוג שלה, שמביאה לנו כל פעם עוד תאוריות מעניינות, מגוונות וכתובות בצורה מדהימה.

 

שבוע נעים

נכתב על ידי , 8/4/2007 19:59   בקטגוריות מעלים חיוך  
44 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דבי. ב-18/4/2007 17:22



6,934

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדבי. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דבי. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)