לחקלאות, לכנרת, לנחלים ולנהרות
לכל הטבע היפיפה שלנו
אבל איזה כיף שיש מזג אוויר כזה באמצע החורף
אני עולה על האופניים ובמשך שעתיים לא מפסיקה לדווש. דרך הפארק, לטיילת, עד יפו ובחזרה צפונה
הרוח מעיפה את השיער ונותנת לי קירור מושלם לגוף שמתחמם מהפעילות האינטנסיבית
עוצרת מדי פעם כדי להתחרדן על הדשא, מקשיבה לארקטיק מאנקיז או פשוט לרשרוש העלים
מוצאת עוד ועוד פינות שמדהים אותי שהן באמצע העיר ומרגישות כאילו הן כולן הסוד הכמוס שלי (שאני כבר מתה לחלוק עם מישהו שמגיע לו)
וחוץ מהשעתיים האלו כמה פעמים בשבוע , הכל כל כך אפור וחסר משמעות
עוד משמרת בוקר או ערב או שתיהן
ברמנית או מלצרית
אותה הרוטינה, אותם האנשים
די הפסקתי לשתות אז אפילו אין לי את האופציה של להוריד צ'ייסרים כל פעם כשמשהו מעצבן אותי בעבודה (זה ממש עוזר, תנסו :P)
אני כמעט לא יוצאת (חוץ מהופעת מטאל מטורפת שהייתי בה השבוע)
אני לא שלמה עם עצמי בשום צורה
וכל הזמן יש לי סיוטים על זה שאני בהריון :S
בקיצור, מיציתי. אפשר חיים חלופיים?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
