כששכבנו על השמיכה בחוף והרגשת שאני רועדת מרוב שקר לי אז אספת אותי אליך בחיבוק זה הרגיש לי כמו המקום הכי טבעי בעולם עבורי
כאילו הגוף שלי היה צמוד לשלך אינספור פעמים בעבר כבר
והחיבוק בסוף כשלא הסכמת לעזוב דקה ארוכה והצמדת אותי אליך חזק
והגומות שלך
והחיוך שעלה על פניך כשסיפרתי לך שהייתי תולעת ספרים בתור ילדה (ודי נשארתי כזו עד היום), חיוך שחשף מחשבה שחלפה בראשך ואני רוצה לחשוב שאני יודעת מה היא (כי גם לי היא חלפה בראש במהלך הערב)
והעובדה שפספסת הולנד-ספרד בשביל לפגוש אותי ולשניה לא גרמת לי לחשוב שזו הקרבה מבחינתך(למרות שאני יודעת שאתה פנאט של ספורט) P:
ולמרות ההיסחפות הזו שלי, כמובן שיש לי השגות
אתה דומה לי מדי, עם מעטה הציניות שבא להגן על נפש פצועה מלהיפגע שוב
וכל התגובות העוקצניות והחמודות שמחליפות מחמאות (שינוי קיצוני מהבחור האחרון שרק החמיא)
אני מרגישה שאולי אני צריכה קונטרה קצת יותר רגשנית ללב הקרח שלי
אבל זה אתגר מעניין
ואתה לגמרי שווה את זה
ואני אמשיך לפנטז על השפתיים שלך עוד קצת, ברשותך 3:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
