אני באמת מתחילה להרגיש שזה נכון. אתה עושה אותי כל כך מאושרת ואני פשוט מאבדת את המילים.
אני רוצה לכתוב על כל המעלות שלך, על הדיוק שבמגע שלך, על כל מה עובר לי בראש כשהמבטים שלנו נפגשים
אני רוצה להיות מסוגלת לתאר בדיוק איך אתה גורם לי להרגיש
אני רוצה לתאר אותך ואותנו במאות ואלפי מילים מליציות,
אני רוצה למלא דפים על גבי דפים בתיאור אבל אני פשוט לא מסוגלת
הכל מרגיש לי קיטשי מדי
פשוט מדי
ריק מדי
נבוב
איך אעלה על הכתב את ההוויה שלך, את שלנו?
אתה פשוט מעבר למילים.
You amaze me
זו השנה הראשונה, נראה לי, שיום ההולדת שלי לא מרגש אותי בשום צורה. אין לזה קשר לגיל, אני עדיין צעירה ויפה, אבל משהו מהקסם של היום הזה פשוט אבד. לא יכולה להניח בדיוק את האצבע על זה, אבל ניחא.
העיקר שהוא היה איתי וגרם לי בפעם המיליון בערך להסתכל עליו בפליאה ולחשוב לעצמי "איך זה הגיוני שהבחור הזה שמולי מושלם כ"כ עבורי? ואני עבורו? איך זה קרה?!"
אין לי תשובה, אבל מי בכלל צריך הסבר כשפשוט יש לנו אחד את השניה וזו ההרגשה הכי מדהימה שיש.
אני יודעת שאני כבר לא כותבת כאן כלום חוץ מהשתפכויות על החבר, אבל בעוד כמה שנים כשאקרא אחורה- זה בדיוק מה שאני רוצה לזכור מהתקופה הזו. איך הייתי בת 25, צעירה, בריאה, יפה, מאוהבת ונאהבת.
יום הולדת שמח.