זה כנראה יהיה הפוסט האחרון עלייך. וכן אני יודעת שאין לי סיבה לכתוב בגוף שני אלייך, אבל ככה זה יותר דרמטי וכיף.
"למה אי אפשר סתם לדבר" "את ממש מגעילה אליי בזמן האחרון" "מה קורה?"
אולי הייתי צריכה לשים את המשפטים האלה בסדר אחר, אבל הפואנטה ברורה, אתה עדיין מתייחס לזה כאילו כלום.
החלק הטוב הוא שגם אני, ואני גאה בעצמי על כך. הוא ממש נחמד אתה יודע? אפילו הרבה יותר מזה! ואם אני אוכל לזרום עם כל זה בלי לחשוב יותר מידי קדימה אז יהיה לי ממש טוב. בעצם, כבר טוב לי.. אני אוהבת את הפרפרים בבטן ואת ההרגשה הטיפשית הזאת =). אני אוהבת כשהוא מחייך אליי, ולא, להגיד שאני אוהבת את החיוך שלו זה לא גדול מידי בנתיים, כי אין שום דבר גדול בלאהוב חיוך. או שכן? לא יודעת, יש לו חיוך יפה.
"מה חדש? .. אצלך? קשר חדש? יפה.."
אתה מתפלא שיש לי "קשר" ? לפעמים אתה ממש מאכזב אותי.
"אז מה, כמה זמן לפני זה הייתם בקטע?" - "לא היינו בקטע."
וזה כל היופי, אנחנו היינו סתם יושבים ומדברים על סיגריה. אופס שכחתי שאתה חושב שהפסקתי.
זה נשמע כאילו אני סתם כועסת עלייך ומנסה 'להחזיר' לך. אני לא. הוא באמת יותר טוב, לפחות ככה נראה לי וככה אני מקווה. סתם השיחה שלנו נראתה לי הזויה מספיק בשביל לדחוף אותה בתוך פוסט. אני מקווה שטוב לך עכשיו כמו שטוב לי, כי אתה לא בן אדם רע, ועכשיו כשיש לי מישהו לרכז בו את המחשבות אני באמת יכולה להיות שמחה בשבילך.
אני שמחה בשבילך.
סוג של הקלה..
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -...
באשר למר תומס היקר, קוקידעדעגוגו%^$!!#^. זה הכי קרוב למה שעובר לי בראש עכשיו. אולי מחר אבוא =)
יום שני הוא מתגייס ואני מנסה לחשוב על משהו מקורי להביא לו "שיזכור אותי". אז אם מישהו רוצה להציע רעיון, שוט. יהיו לו מדים לבנים שכל כך הולמים אותו בטח. בכלל הרבה דברים הולמים אותו, אפילו הטוסיק שמבצבץ מתוך המכנסיים. טוסיק בבוקסר כן.
יש לו עיניים טובות..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
.