...Me- The whole story

בס"ד!!

טוב קוראים יקרים. אני יודעת כי אינכם קימים ולכן ארשה לעצמי עכשיו, ולו מעט, להתפרק ולכתוב את כל מה שארצה. בלי בושה מאפחד. סתם בשבילי! בשביל לשפר את כישורי הכתיבה והניסוח שלי שנעלמו ממזמן עקב אי קריאת ספרים,

ובשביל לשתף מישהו, ואפילו אם מישהו= דף אינטרנט.

אז ככה.. החיים שלי די מסתבכים. אני מרגישה שיש לי בעיות שונות.. בכמה גורמים (אוףף זה מזכיר לי את היסטוריה!)

א. אמונה בה'-

אני דתיה ואני אומרת את זה בלי בושה. להיפך- זה הדבר שאני הכי יתגאה בו! יש אלוקים למעלה, והוא משגיח עלינו, וכן גם עליי. ופה מתחילה הבעיה. ה' משגיח עליי מאוד, אני מרגישה שה' אוהב אותי, ה' מגשים לי כמעט את כל הרצונות והבקשות בין אם הן שטוטיות ובין אם הן גדולות. ואני לעומת זאת- כפיית טובה! אני לא עושה דבר כדי להתחזק, חרף כל הבטחותיי החוזרות וחסרות השחר. אני כל הזמן מבטיחה לו שרק יעזור לי בזה ובזה- ואני מייד אתפנה כדי להתחזק, אני אתפלל טוב יותר, אני יקרא את כל פרקי התהילים של אותו יום (דבר שהבטחתי בעבר כמעט לאחר כל מבחן- ואפילו אחד לא התגשם). אני מרגישה אדם כה חומרי. טיפת עומק אין בי. אני מרגישה חסרת ערך. חסרת משמעות.

מאז שהייתי בכיתה ז' כולם היו אומרים לי תמיד- "יש לך כוחות!!" זה דבר שמאוד נחקק בנפשי ובליבי. ובעת האחרונה הייתי אפילו מזכירה לעצמי את זה כמה וכמה פעמים. אנשים תופסים ממני שאני דתיה מאוד וצדיקה (או היו תופסים), כאשר זה בעצם ממש לא נכון. זאת הציפיה הכי גדולה שלי מעצמי אבל אני לא מתקדמת!

איך הייתי רוצה לחזור לתקופה המתוקה של לפני שנתיים!! אז היה לי אופי ממש טוב לדעתי. ולדעת הרבה אחרים. הייתי מצחיקה, שמחה, מאושרת, מאמינה בקב"ה עד אין קץ, חיה את החיים מה שנקרא. חווה כל דבר על אמת, על בשרי. לא כמו היום, שאני מרחפת. מה הכוונה מרחפת? לא באמת חיה ומרגישה, קמה בבוקר, הולכת לאולפנא, למקום בו כבר אין לי הכי חברות. כאילו יש לי, אבל לא כמו פעם. לה, לעומת זאת יש הרבה הרבה חברות. היא הפכה למקובלת של הכיתה..

אבל עליי מדובר פה, לא?! בקיצור- אם הייתי בת אחרת- לא הייתי מתחברת אלי במקומה. אני לא הכי מעניינת, די משעממת, ודי רדודה. אם היה לי פעם שכל להצליח במבחנים- אז כבר ממש לא. כן כן, גם בזה דאגתי יפה להידרדר.

איך הייתי רוצה להיות יותר אני!!! (הכוונה היא לא, כמצופה, יותר עצמי. אלא להיות כמה שיותר אני! לנצל את יכולותי עד תום!)

להיות הכי טובה בהכל- שאני יכולה. זהו המדד הטוב ביותר. אני לא משווה את עצמי לאחרים- או שכן אבל- אלא לעצמי. מה יכולתי להיות אם ואם ואם. והבעיה (או יתרון, איך שמסתכלים על זה), זה שאני מרגישה שה' נתן לי הכל! כל מה שאני רוצה! יש לי את כל הנתונים כדי להיות טובה יותר- ובכל זאת אני לא..

משפט סיום- ה'!!! תעזור לי להחלץ מהמקום שעליו הגעתי! ובו זמנית- ה'!! תודה על מה שיש לי! אל תפסיק לי אותו.