We're part of a story, part of a tale
|
| 8/2010
איבדת את הקסם ילדה..!
כל מה שרצית, תמיד היה לך.
כל מה שביקשת כמו פלא קרה, כל מה שחלמת עליו התברר כאמיתי.
ובשניה הכל נעלם..
רק אני אשמה בזה, עכשיו אני בוכה.
אני רוצה לחזור אחורה, לחזור למי שהייתי לפני שנה, בדיוק שנה..
כבר עברו 3 שנים מאז מה שקרה,
דמעות בעיניים שלי כשאני ניזכרת בזה, הייתי כל כך מפגרת..
איך אני היום לא בבית משוגעים מאז מה שקרה?
צריך כוחות נפשיים כל כך גדולים כדי לעבור את זה.. ובכל זאת, כשאני מדברת על זה, כשאני רק נזכרת בזה יש בי מן הרגשה של ריקנות, פתאום הכל כבר לא מצחיק, לא עצוב. פשוט כלום. חור שחור בלב, במחשבה.
כאילו לרגע אני לא קיימת במציאות של אחרים.
כאילו לרגע זאת רק אני ומה שעברתי.
אני שונאת את עצמי עכשיו כל כך, יותר מכל בגלל שאיכזבתי את עצמי.
איך אני נותנת לדברים לקרות, לחיים שלי ללכת בכיוון שאני לא מסוגלת להתמודד איתו אח"כ.
אני צריכה להתחיל לחשוב, לחשוב ומהר כי אחרת אני ימות.
אני יודעת את זה..
*pumpkin*
| |
| כינוי:
pumpkin :P
בת: 36
MSN:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
