We're part of a story, part of a tale

אני,

היא אמרה שתמיד תהיה לצידי,

געגוע מתחדש בכל פעם שמפנה מבטה,

לא הייתי רוצה לחוש שהיא לא איתי יותר,

אבל,

אני לא מצליחה להחזיק מעמד כשאני איתה,

נותנת לה להשתלט עליי כמו חיית פרא,

הורגת, פוגעת, מוצצת את נפשי מתוכי,

דמעות,

זולגות מתוך שפתיי, אומרות את מה שאינני מסוגלת לומר עוד..

ואם היא בכל זאת איתי, שומרת עליי, מגנה,

אוהבת,

איך אני צריכה להגיב?

מרגישה ריקנית, אבודה.

אילו רק יכולתי לברוח שוב,

כמו תמיד,

רק מילים יפות שמרכיבות משפט חמים הנותן לי להרגיש עתיד במקום אחר,

לא רוצה להפסיק לאהוב,

אבל מצד שני מפחדת להרגיש תלויה,

הוא יודע כמה אני אוהבת אותו,

ואני יודעת שהוא מרגיש כמה אני מפחדת לתת לעצמי להמשיך הלאה..

אני מרגישה בתוך בועה,

בועה שלי,

יודעת שהכל יהיה בסדר,

תמיד אופטימית,

תמיד.

~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~

א'

הוא אמר היום וצחק

התרגש כנכנס פנימה,

לא ידעתי מה לומר

והוא ידע בדיוק איך לחבר את המילים כדי שארגיש במקום

כבר לא ילד קטן ובכל זאת אפילו לא נער

אחי הקטן,

כמה שאני גאה..

בהצלחה.

*Pumpkin*