לצערי גיליתי שכמות האנשים שאני שונאת גדלה מיום ליום.
והגעתי למסקנה המצערת שאני שונאת יותר משאני אוהבת. ולא הייתי כזו פעם.
אולי זו ההשפעה אחרי שמפסיקים לאהוב מישהו?
כל מה שנשאר זו השנאה הפנימית הזאת..כמו קדרה מלאה בנוזל שחור מפעפע..
אני מסתובבת עם אנשים שתמיד הייתי מסתובבת, אבל עכשיו אני מסתכלת
עליהם במבט אחר. זווית אחרת. ושותקת.
האקס התקשר אליי לפני יומיים.
"רק רציתי להתקשר לשאול אם הכל בסדר.."
"למה שלא יהיה בסדר?" גייסתי את הכל הכי נורמלי שלי.
"אז הכל בסדר?"
"כן."
וכך בעצם נגמרה השיחה.
אני כל כך עצבנית. הוא עשה את זה רק כדי "לצאת צודק",
שאני לא אוכל לקלל אותו ולקרוא לו בן זונה מטומטם.
כי כשפגשתי אותו בבית הספר הוא שוב היה אותו ילד מנותק,
שאפילו לא אומר לי שלום.
בא לי לזרוק כלי זכוכית גדול שיתנפץ לכל מקום.
כל כך הרבה בכעס וילדה אחת חייכנית. מי היה מאמין?
אני משתנה מאדם אוהב לאדם שונא.
מאדם פגיע ורך, לאדם נוקשה וקר.
מאדם עצוב לאדם נטול רגשות.
ואני כבר לא יודעת מה עדיף.
The Queen Of Ice
Here she is, the queen of ice.
Here she is, the love of your life
Her hair is gold as the sun,
Her skin pale as the moon
And her eyes are cold as ice
Here she is, the love of your life
Here she is, cold as the frozen ice
Her smile full of joy
As her eyes full of pain
Her laugh is strong and loud
Like the silence of her heart
Calling for help
Her she is, the love of your life
The only girl that melts your heart away
The only girl that can make you fill how is it to love again.
But she can't love, the love of your life
Because she cannot feel, or sense your touch
Because she is this broken heart girl
Who becomes this frozen crystal
The queen of ice.
P.S
תודה על הפוסטים הקודמים. באמת,
אני שמחה לראות שקראתן וזה הגיע לתשומת ליבכן מה שכתבתי פעם...
אני לא מרעיבה את עצמי כמו פעם, אני פשוט אוכלת
מעט בגלל חוסר תיאבון. דיכאון כזה.
תמיד אוכל נראה לי דבר שולי כשהבטן מלאה בכעס ושנאה.
Anna-Mania
...
מה מיוחד כל כך בפורים?
אני עם מסכה כל החיים שלי...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Anna-Mania
