you are not alone

הרוח נשבה, מלטפת את צמרות העצים ברכות. הלילה ירד והירח זהר בשמיים הכהים, יחד עם הכוכבים הרחוקים

הדממה נסחפה בשדות, כך שכל שיכולת לשמוע זה את שלוות הישנים

היה נדמה שכל העולם ישן שנת ישרים, ואף אחד לא מביט מעלה בשמיים אל הירח,

ואף אחד לא מתלטף ברוח החמימה. הכל היה דממה

אך ילדה אחת קטנה כן הביטה מעלה לירח, ועצמה את עינייה לתחושת הרוח

ילדה קטנה, לבושה בשמלה לבנה ושערה קלוע בצמה קטנטנה

היא ישבה שם לבדה

השמלה שלה זוהרת באור הירח, ועינייה נוצצות בזוהר הכוכבים..

כמה חבל, היא חשבה, שכל העולם ישן ולא רואה עד כמה נפלא הוא הלילה

שכל העולם עסוק בשינה כה עמוקה ולא מביט בלבנה הגדולה

ולמחרת כולם שוב יקומו וימהרו לרדוף אחר חלומותיהם

ומחר כולם שוב ירוצו אחר שאיפותיהם

ואף אחד לא יעצור לרגע את הזמן

ואף אחד לא יביט לרגע מעלה

אל הלבנה, ויראה כמה נהדרת היא..

השלווה

השלווה. זה כל מה שאני מחפשת עכשיו.

אני ישנה ממש מעט, אולי בגלל כמות הקפאין שאני צורכת לאחרונה,

או סתם בגלל יותר מדי עומס, מחשבות ותהיות.

למדתי לאהוב את השעות הקטנות של הלילה,

כשכל העולם ישן והכל קופא לפתע מהתעסוקות הבלתי פוסקות של היום יום

למדתי להנות מהשלווה הפתאומית,

כשזה רק אני, הירח והדממה.

הידיד שהתנשקתי איתו אמר לי שהוא רוצה לדבר איתי. זה בסדר, ציפיתי שזה יגיע מתישהו.

הוא בטח ירצה לדעת איפה אנחנו עומדים.

עכשיו גם הבחור שיצאתי איתו בסילבסטר התקשר אליי..

ורק עם האקס אני לא מדברת ולא רואה...ובכל זאת מרגישה אותו בכל תא ותא בגופי.

אני מחזיקה את עצמי בכוח.

רוצה לבכות וסתם לשכב כל היום בלי מעש.

אבל זה לא נכון וזו לא הדרך..ואני מכריחה את עצמי לחיות.

לצחוק, ללמוד, להנות... אז מה אם זה זיוף?

אחרי אימונים רבים אולי אני אפילו אאמין לזה.

בינתיים אני פשוט מודה לכל יום שעובר שאני חייה.

בלי להסביר את זה, אני פשוט מרגישה שעון גדול מתקתק מאחוריי,

מודיע לי לחיות ומהר, כי גם ככה הזמן שלי על כדור הארץ קצר.

אני מוצאת את הלבנה מרגיעה, משום מה.

Anna-Mania