לבד, לבד, לבד...
קיבינימאט, כ"כ נמאס לי להיות לבד!
I’m so sick of speaking words that no one understands
?Is it clear enough that you can’t live your whole life all alone
I can hear you when you whisper
But you can’t even hear me screaming
אוונסנס 3>
ובאמת, מה הטעם שתשאלו מה קרה אם אתם לא באמת רוצים להבין, אלא שואלים כדי לצאת מידי חובה?
וזה שאני צועקת בבכי "תעזור לי, אני נופלת!"
זה פשוט חסר תועלת, אתה אפילו לא שומע את זה, אתה לא שומע כלום.
ואם לא תתפוס אותי, אני אפול. נשבעת לך אני אפול. ומה יצא לך מזה?
אני מעדיפה שלא לענות על השאלה, התשובה רק תכניס אותי עוד יותר לדיכאון.
.You won't cry for my absence, I know
.You forgot me long ago
?Am I that unimportant
?Am I so insignificant
?Isn't something missing
?Isn't someone missing me
,Though I'd die to know you love me
.I'm all alone
,And if I bleed, I'll bleed
.Knowing you don't care
And if I sleep just to dream of you
...I'll wake without you there
?Isn't something missing
?Isn't someone missing me
ושוב, אוונסנס 3>
ועכשיו מגיע השלב שבו אני מתחילה לחשוב: "כשאני אמות מי באמת יתגעגע אלי?"
העייפות הזאת, ממה היא נובעת הרי אין זאת עייפות פיזית.
אדם שיישן שלוש עשרה שעות לא יכול להיות כ"כ עייף.
והעיניים שפעם היו כה ירוקות עכשיו אפורות, חסרות חיים.
.My wounds cry for the grave
.My soul cries for deliverance
?Will I be denied Christ
!Tourniquet
...My suicide
ובפעם האחרונה להיום אוונסנס 3>
ועכשיו, סיגריה ולישון...
