אני תמיד יסתכל עלייך באותן עיניים אבל לא באותו מבט

עברו כבר שבועיים אחרי תקופה מבלבלת ביותר. כמעט ושכחתי אבל עדיין בכל טלפון או SMS יש את התקווה שאולי זה תהיה אתה.

זה היה קטע מוזר, מלחיץ , מרוח כמו מסטיק שבסופו של דבר גרם לי לחשוב שאולי סתם בזבזתי את הזמן. ואתה בשלך סטלן כרגיל..מתקשר מתי שנוח מתי שמתאים..לא נראה שאכפת לך אבל מצד שני אני יודעת שכן. אבל לא רוצה להיות מקום אחרון בסדר עדיפויות שלך. גרמת לי ללחץ כזה גדול שגם ככה היה לי בתקופה הזאת גם בלעדיך. אז לא יכולתי יותר. התפוצצתי מבפנים והשיחה הזאת הייתה חייבת להיות. חבל שרק לא עשיתי אותה קודם לפני שהתחלתי לפתח רגש. בשיחה הזאת אמרת מה שכ"כ פחדתי לשמוע כי חשבתי שאולי הקשר הזה באמת אמיתי.. למרות כל הסימנים האדומים שהתעלמתי מהם כי לא רציתי לראות.

למזלי המוח שלי התגבר על הרגש וגם לי לא לצאת מטומטמת ולהמשיך את זה. אז חתכתי. האמת שאתה צודק בטענות שלך וזה גם יותר טוב לי כי אני לא צריכה לחכות לך. אמרת שנישאר בקשר..אבל לא התקשרת ואני לא מתכוונת להתקשר. אני סיימתי בזאת לרדוף אחרי בנים.למרות כל זה אני מרגישה שעכשיו הרבה יותר טוב..יותר מאושרת..פחות לחוצה..עדיין אתה נמצא באיזה שהוא מקום בלב אבל מגיעים כבר אחרים שאולי יעזרו לי להתגבר. בעצם לא אולי. בטוח.

-סתם פריקה..ביני לבין עצמי-