המסע אל הירח
I'm not a man of too many faces. The mask i wear is one |
| 12/2017
 חתיכה אחרונה
הגיע לו עוד ערב אקראי שקרא לי למקלדת.
מסיבותי שלי באתי היום, כהרגלי, כמו כלל הערבים שלפני שגירד לי באצבעות.
הנה...ככה משום מקום, או שלא כל כך משום מקום, זה קפץ בהודעה. הרי הכתובת על הקיר כבר שנים, העסק לא כלכלי. כאילו מה חשבתם שיקרה? פשוט מודיעים לנו שהחליטו להוריד את השאלטר על המקום.
בכנות זה נראה לי בסדר, מהמקום שיכול להבין את ההחלטה, במקביל עצוב לי מהמקום שקבר פה חתיכות מנפשו לאורך השנים.
אני לא פעיל כיום, מניח ששאלת הפעילות היא יחסית בהתחשב בעובדה שהיא נועדה בעיקר לשרת את הצרכים האמיתיים הפנימיים של כל אחד מאתנו. מתוך המודעות הזו אני מוקיר את העובדה שהמקום הזה שירת קודם כל אותי נאמנה במהלך שנות פעילותו. לפעמים לפעמים אני נהנה לרוץ על ה"אני" לאורך שנותיו ואיך שהוא מתבטא במקום הזה, רסיסים של שיברי אופי וחשיבות עצמית שמתבטאת בפרץ של מסר לעצמי או למטרת סיבות אחרות, לנעול משהו מחיי, לתעד או לשנות אירוע, לכבוש את הקורא או בעיקר את הקוראת בקהל.
זה כוח. או לפחות תחושת ערך עצמי שנגזרת מאמונה שזה משנה למישהו לפחות כמו שזה נתפס בעיניינו, אבל האשלייה הזו, מתוך המקום שמכיר בקיומה, עדיין...היא כוח. זה כוח שחיזק והעלה אותי ורבים אחרים פה למקומות חיוביים של אישור חיובי ותחושות טובות שאנשים נאהבים מרגישים בתאורם את החמימות העוטפת אותם ברגעים מסויימים. היה לי מזל לחוות גם את זה.
פה...הייתה לזה, לי, למה שהיה לי להגיד, משמעות.
משמעות שלא תמיד באה לידי ביטוי בכמות התגובות או בכמות מנויים בבלוג, אלא בעצם התעוד שבו השארתי עוד חתיכה שבחרתי להגיש במתכונת כזאת או אחרת בעיני הקורא הזר לי לרוב.
בגדול, בעיקר היה לי נעים.
אם לחזור למקור, הצורך שהביא אותי לכאן מלכתחילה כנראה יצוץ שוב בחיים, יתכן ויצטרך מענה וגם יתכן ולא.
המלצות להמשך קיום של בלוג במידה ואבחר יתקבלו באהבה רבה בתגובות או במייל המצורף...מבטיח לבדוק אותו בתדירות גבוהה יותר...כמובן שלא אפסח על הגיבוי.
מעריך ואוהב את כל האנשים היפים שנתקלתי בהם במהלך שנותי פה...
מרגיש שאישיותית ספגתי מרסיסיכם לא מעט, והמחשבה הזו עושה לי טוב עמוק בפנים.
לכם, המבקרים לפרקים ובעיקר לאלו שחשו את החיבור והעבירו את התחושה חזרה...אגיד שתרמתם לי יותר ממה שאתם יכולים בכלל להבין או לדמיין...
לכם יקירי, אשמח לתת את חתיכתי האחרונה במקום הזה.
מי שלא ירצה להיפרד לגמרי...המייל עדיין פה, אולי יהיה עוד בלוג, אולי לא.
רק אהבה אליכם ולמקום,
תודה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: