מתווכחת... ואין רחמים

הנושא שלנו להיום הוא- חברות (לא בין בני זוג... אלא השני ):

אז... יש לכם חבר/ה טוב/ה? שאתם מספרים לה/ו הכל? ואתם בטוחים שהסוד שלכם שמור איתה/ו? והיא/הוא נאמנים לכם בכל ליבם, והם מקבלים אתכם כמו שאתם, ולא מעיזים לרכל עלייכם מאחורי הגב? אז זהו... שלא

מעוניינים בדוגמא אכזרית ביותר שקרתה לי לפני חודש בערך ופשוט עדיין לא היה לי זמן לכתוב עלייה? אם לא אז תדלגו ל"בכללי" ואם כן אז הנה:

שנה שעברה (ז') הכרתי חברה חדשה, אני הייתי חברה הכי טובה שלה אחרי איזו ילדה שאני מבינה ומקבלת שהיא הרבה יותר חברה טובה ממני (לה...) שנה שלמה היינו חברות עד שהגיע... חנוכה האחרון. יום ראשון אני לא הייתי בבית הספר (לא עניינכם) וביקשתי ממנה שיעורים של אותו יום באייסי והנה השיחה:

*(אני) היי ____... מה קורה?

*אממ .. בסדר .. אוצלך ?

*גם...

את יכולה הלביא לי בקשה מה שהיה היום?

*אממ.... במתמטיקה אני לא הייתי  ________... ובאנגלית היה 48-50 בחוברת ...

*אהה

ואז מתפתחת שיחה נחמדה כזו... וביום שני אני רואה שהיא מתעלמת ממני ולא מתייחסת אליי, יותר מאוחר באותו יום אני מגלה שבבוקר היא קיימה "אספה" ואמרה שאני מנצלת אותה ולא אכפת לי ממנה (בהקשר למה שכתוב למעלה...), חברה שלי ראתה שהיא מרכלת ואמרה "אההה... עכשיו שהיא לא פה מרכלת עלייה מאחורי הגב?!?!?!?" והיא עונה לה "היא פשוט כל כך מעצבנת אותי לפעמים..." וככה עברו הימים... ביום רביעי ישבתי לידה ואיכשהוא התגלגל והיא אמרה: "בחנוכה גיליתי מי החברות הכי טובות האמיתיות שלי".... "ואת לא אחת מהן!"... ואני לא מבינה מה נפל עליי "מה הבעייה איתי" והיא עונה "את פשוט לא מתאימה לאופי שלי.." ואני: "מה הבעייה?" והיא: "את פשוט ילדה..... טובה!" ואני מכחישה (כי היא באמת לא צודקת... וגם כי הייתי עצבנית...) ואני עדיין לא מבינה מה נפל עליי... אם את רוצה להיות ילדה רעה... וילדות טובות לא מתאימות לך... לא צריך... לא צריכה חברות רעות!

כל השבוע מאז... היה אחד הדברים הכי מגעילים ומזעזעים שקרו לי:

1. היא סיפרה לכל העולם שרבנו ושזה היה "פליטת פה" וכל מיני כאלה... ומתי שהיא אמרה את זה היא התחרטה (היא אמרה לחברה שלי שאני אחרי זה הלכתי לשירותים, כאילו כדי לבכות... ת'אמת, היה לי נזלת בלי שום קשר.... ואז היא הרגישה שמה שהיא אמרה לא היה בסדר... אוווו... לבכות...!).

2. ראיתי בבלוג שלה שהיא כתבה משו נוראי (שאני מעדיפה לא לפרסם) אבל בסוף מתברר שזו לא אני...

3. היא אמרה לילדים שאני: מתלהבת

                                    נדחפת (בהתחלה לא רצתה איתי קשר ואני נדחפתי...)

                                   שונאת כל דבר שהיא אוהבת

                                   אמרתי לה לא לצאת עם חברות אחרות שלה

                                   ומלא מלא מלא דברים דומים...

*(גם לפני זה... היא עשתה לי כל הזמן דברים שאני שונאת והסברתי לה את זה מיליוני פעמים והיא עונה: "אבל גם את עושה..." ואני: "מה בדיוק?" והיא אמרה משו... שהוא נכון... אבל אני הפסקתי מתי שהיא אמרה שהיא לא אוהבת את זה... היא התנהגה כאילו אני אשמה...)

ואני... מרוב עצבים לקחתי אותה לשיחה שכיסחה לה את הצורה... ממש אבל... (אני מעדיפה לא לפרט)

והיא כמעט התחילה לבכות והיא הכחישה הכל חוץ מהעובדה שאני מעצבנת אותה לפעמים... ואת ה"אסיפה" היא עשתה עם ילדה אחרת והן דיברו ברוסית כדי שהבנות שהצטרפו לא יבינו על מה הן מדברות... אחר כך היא אמרה לחברה שלי שהיא בכלל לא התחילה את האסיפה אלא באו אלייה ילדים ושאלו אותה מה היא חושבת עליי וזה מה שהיא אמרה (מעצבנת לפעמים) ואז התפתחה שיחה... קיצור... שקרים על גבי שקרים... בסוף השיחה אמרתי שאני חשבתי עלייה הרבה דברים: קצת פקאצה שחשה פריקית, ילדותית (וכולם יסכימו) וכל מיני כאלה... אבל סנובית (שמחפפת אנשים שלא מתאימים לה) אף פעם לא חשבתי עלייה אבל זה מה שהיא יצאה... סנובית מגעילה... היא אפילו כתבה בבלוג "לא צריכה אותן יותר" כאילו שזה איזה כלי שמשתמשים וזורקים כי לא צריכים יותר... בשיחה היא רק אמרה: "טוב... ____!" לא שום דבר שאני אמורה להבין, לסלוח או משו כזה... אשכרה כלום!  אז ניתקתי איתה קשר... לגמרי, עכשיו  אני מנסה להיתנתק מחברה שלה... וזה מתקדם מעולה!

ועכשיו בכללי:

גם אני בתור חברה יחסית מעולה... נפלטים לי דברים... מרכלת לפעמים (יותר מדי בזמן האחרון וזה לא מוצא חן בעיניי...) ודברים כאלה... ואני יחסית עוד חברה נאמנה... ואל תגידו: "לי יש חבר/ה נאמן/ה" כי זה ממש לא נכון, ואין אף חברות שנישארות ככה לתמיד ואין חיכוכים ואין כלום... זה בכלל לא דומה למה שיש בטלוויזיה... הסרטים האלה מתוכננים להיות ככה, עם חברות... ואפילו שם יש חיכוכים כאלו... זה דבר טבעי ובלתי נמנע, חברים לא תמיד יודעים לשמור סוד (במיוחד אם לא אמרו מפורשות)...

ולסיכום:

*תגידו מפורשות שזה נישאר ביניכם... סותמים, סוגרים, חותמים לא מוציאים אפילו צליל שמזכיר... כלום!

*יחס גורר יחס- אתם תסתמו את הפה, גם הם לא יפלטו שטויות...

*אם אתם באמת חברים, תקבלו אותם כמו שהם... עם הכל... מותר (אסור...) לרכל, אבל במידה... ולא במידה כזאת שאם יספרו לו הוא יבוא וייתלה אותך... או משו בסגנון הזה... נקרא לזה "ביקורת בונה סודית"...

*לפני שאתם פולטים משו "בטעות"... שתמיד יהיה לכם תירוץ משכנע לשלוף בזמן שעומדים לערוף לך את הראש (וזה עובד מניסיון...).

*אתם צריכים להבין, ולתת לחברים שלכם להבין, שאם מספרים לכם (או להם) משו זה בגלל שנותנים בהם ביטחון ואמון... רק האחריות תנעל להם את הפה... אני ילדה שיודעת הכל... מי חושב על מי מה? (בדרך כלל דברים רעים), מספרים לי כי נוח לילדים לדבר איתי... כי רוב הזמן אני סותמת, יש לי הצעות מעולות לפתרון הבעיות (בלי להשתחצן... למרות שזה מה שיצא...) וכמובן... אני חשאית וסודית בצורה מפחידה (אני גם מתאימה את השפת גוף שלי כדי שלא יידעו אם אני משקרת או משהו כזה... גם קל לי לקרוא שפת גוף של ילדים אחרים ולדעת למה הם מתכוונים... חוש שישי כזה...), תאמינו לי, אם אני פותחת את הפה... תהיה פה מלחמת עולם... עם כל הדעות שלי יש על ילדים... וכל מה שאני יודעת על ילדים... יצטרך נס כדי לשרוד...

ועוד הצעה אחרונה: שלא תעיזו ליישם את מה שכתבתי למעלה!!! חברים זה עד הסוף, שמספרים לכם אתם סותמים את הפה, אם היה לך מספיק אכפת מהסוד הזה היית סותם את הפה או פורק אותו במקום אחר (פה זה אחלה מקום...) חברים זה משו שאתה מקבל עד הסוף, גם אם הוא מוזר, ילדותי או מכוער... הוא חבר שלכם כי הוא שווה משו, יש לו נשמה ואתם אהבתם את זה... ואל תשכחו את זה לעולם!!! (אם אתם כבר מתייחסים למה שכתבתי למעלה אז תקשיבו ל:ראשון, שני, חצי ראשון של השלישי, וחמישי... לא יותר!)