תמיד,לא משנה אם אתה ישן עם בן/בת זוג

תמיד יש את החלק הזה בגוף שלא נוח לו-שבסופו של דבר יתפס[בדרכלל זה אחת הידיים]

ודווקא איתך,לא משנה באיזה מצב,

כפיות,על הבטן שלך,על הגב,גב אל גב,עמוק בחיבוק שלך-

לא משנה איך,תמיד כל חלק שלי יש לו מקום,

את ממלא לי את השקעים.

ולפעמים אני מוצאת עצמי ממש בודדה,מקס ברח לי בין האצבעות,

לא השאיר אפילו פתק שיסביר,רק הודעה:"אני רוצה לנתק את הקשר,תכבדי את זה."

אין סאשה,אז אין גם את החברים המשותפים,

רק בודדים,או חברי צבא

ומן עצבות כזו עוטפת אותי.

ואני לא אשקר,

לא טוב כלכך,אבל מזל שיש לי מן נקודת אור קטנטונתקטנטונת.

אוהבת,

שבת מצוינת