הטראגיות שבעניין היא החלק המשעשע

"ברגעים שטוב לי,
 אני לא יכול לכתוב,
 חוויות מרגשות,
 כבר לא פוגשים ברחוב..."

אז כן, לא עדכנתי כבר די הרבה זמן. מתחילת החופש בעצם. ועוד שבוע הוא כבר נגמר. הרבה לא ישתנה במהלך השבוע הזה, אז אני חושבת שכבר אפשר לסכם את החופש.

הוא עבר לי כל כך מהר. פשוט לא שמתי לב שהזמן בורח לי מבין האצבעות. לא הספקתי לעשות כלום, והספקתי לעשות המון. נהניתי רוב הזמן. כנראה שהייתי עסוקה מדי בלהנות מכדי לטרוח לעדכן פה מדי פעם.

החופש הגדול הזה היה תקופה משמעותית מבחינתי. התרגשתי, צחקתי, בכיתי, חלמתי, התאכזבתי, התלהבתי, קיללתי, חיבקתי, נדלקתי, וגם - עבדתי, השתזפתי, התנדבתי, ביליתי, שרתי, רקדתי, קניתי ואפילו עשיתי כמה כביסות. אבל יותר מהכל, בחופש הזה השתפרתי ולמדתי כל כך הרבה, בין השאר - גם לקבל את עצמי. (זה תהליך ארוך שאני עוד צריכה לעבוד עליו הרבה הרבה זמן, אבל הי, מתישהו צריך להתחיל.)

הרבה מהדברים הנ"ל קרו לי רק בזכות אדם מסוים, שביליתי איתו חלק נכבד מהחופש שלי, ואני יודעת שאני אתגעגע אליו.

יש דברים שפשוט לא ניתן לגשר מעליהם. אולי רק בעוד ארבע או חמש שנים.

"זה תמיד אהבה,
 וזה תמיד מסובך ונמאס,
 פנים אנגליות ומעיל קצת משומש.
 ושירים מזכירים לי פנים,
 שאולי רציתי לשכוח.
 בטח קנית ת'תקליט שאהבתי נורא..."

וזה כל כך עצוב שעוד שניה החופש נגמר.

עריכה: אני לא יודעת אם שמתם לב, אבל התאריך היום ממש מגניב! 22.8.2008