אז ככה, חבר'ה.
קודם כל,כדי שלא יהיו שום ספקות- לא, אני לא אבקר בבלוג שלכם, וזה צריך להיות ברור לכם.
למה? הנה לכם מספר סיבות ברורות מאליהן....
1. לא טרחתם אפילו לבדוק אם אני זכר או נקבה.
2. שלא לדבר על זה שלא טרחתם לראות אם הבלוג באמת יפה.
3. לא הגבתם תגובה שבאמת קשורה לפוסט עליו הגבתם, שלא לדבר על לקרוא אותו.
4. אם הגבתם תגובה כזאת כנראה שהבלוג שלכם מספיק ירוד כדי שאנשים לא יקראו אותו מיוזמתם, כלומר אתם צריכים לבקש מאנשים להיכנס כי הם לא יעשו את זה לבד, כלומר אין לכם כניסות כי אתם לא מעניינים, כלומר הבלוג שלכם מחורבן.
5. וכמובן- איך לא- אם הבלוג דפוק והתגובה דפוקה, מן הסתם גם הבנאדם דפוק. [ופה אני כוללת גם ילדות בנות 10 שפותחות בלוג ורוד להפליא ומתארות בו איך הבוקר אמא לא נתנה להן נשיקה בדרך החוצה כי הן לא עשו שיעורי בית אתמול, ואיך הילד המאאאגניב מהכיתה הציע להן חברות, או אלה שעושות תחרויות ומחלקות כפתורים שכל אחד יכול להעתיק אם בא לו... (אם בא לו אני עוד יותר מרחמת עליו, אבל אני סוטה מהנושא).]
6. למה לי להיכנס?
ובקשר לשאר התגובות שמעצבנות אותי....
יש את אלה שברור שנמאס להם לקרוא באמצע או משהו כזה, או שהם סתם רוצים להסוות את סגנון ה"בלוג יפה, מוזמנ/ת לשלי" בסטייל מעודן יותר....
להעמיד פנים שהם לא הגיבו במתיקות כזאת רק כי הם נואשים שאני אבקר אצלם ואין להם איך להגיד לי את זה בלי שארצה לירוק עליהם.
לדוגמא, לכתוב לי, "לא נורא, הכל לטובה. בהצלחה!" אולי יגרום לי להגיד "תודה", אבל היא תהיה חמוצה ופושרת מאוד....
ותאמינו לי שזה לא ילהיב אותי או יעודד אותי להיכנס לבלוג שלכם.
אל תטרחו, כבר עדיף היה פשוט לסקרן אותי בכך שאתם מופעיים ברשימת ה10 מבקרים האחרונים וזהו.
תגובה נוספת היא תגובה שאפילו לא מבקשת כניסות לבלוג, אלא רק למליון ואחת קישורים שלא מעניינים אותי, בתקווה שאצביע לשטויות של אנשים או שאעביר מכתבי שרשרת.
עדיין לא מצאתי דרך להגדיר את כמות הרחמים שיש לי כלפי האנשים האלה, וכמה הם פאתטיים.
כאילו, מכתבי שרשרת?! באמת? זה מה שיש לכם לעשות??
על תגובות נאצה כבר אין לי כח אפילו לפרט. מן הסתם ברור לכם מה אני חושבת על זה.
זהו בערך?
:)
נ.ב. [שנערך בערך יומיים אחרי הפוסט]:
נדמה לי שהתגובת שבאמת הכי מעצבנות אותי הן התגובות על הפוסט הספציפי הזה.
get a life....
[חח אני ממש יוצאת ביצ' בפוסט הזה. לא מתאים לי כלכך, לא?]