ירוקים-ירוקים, קטנטנים ורכים, מכסים כל פיסת אדמה שעד עכשיו הייתה חשופה.
הם גורמים לי להבין שהחורף הזה באמת הולך להיות ירוק ויפה.
פתאום קלטתי כמה זמן לא עידכנתי פה- יותר משהפרנציפ הציק לי, לא אהבתי את המחשבה שעוד כמה שנים אחזור לקרוא את מה שעבר עלי בי"ב ופתאום תקופה כל כך ארוכה תהיה ריקה.
אז מה קורה איתי, רק בשביל הפרוטוקול?
נחמד לי.
אני חושבת שבאמת השתלטתי על זה, אתם יודעים. [וכאן הולכת לחזור על עצמה המנטרה שלי מכל הפוסטים האחרונים שכן כתבתי:]
אני ישנה כמעט טוב לגמרי [כלומר משתדלת 9 שעות אבל יוצא לי קצת פחות..]
אני חורשת- וזה עובד! הציונים שלי עוברים שוב את ה90!
ואני לא מאוהבת... טוב, נו, חוץ מזה שאני "מאוהבבבבבתתתת" במחנכת שלי, מה ששונה קצת בעצם P=
ונדמה לי שזהו. אני לא מדוכאת, ועברתי את התקופה התלותית שלי, וכבר לא כואב לי במיוחד לנטוש חברים באמצע אירוע כלשהו ופשוט ללכת לדאוג לעצמי...
יש שיקראו לזה אנוכיות, אני קוראת לזה שליטה עצמית.
אני לא אגיד שמדהים לי כי אני תמיד מפחדת לפתוח פה לשטן, אבל טוב, וזה מספיק מדהים מבחינתי :)
ורק לשם הריענון,
הנה פוסט מלפני שנה בדיוק [טוב, נו, איזה שבוע יותר, אבל סיים דיפרנס]...
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=359960&blogcode=10165967
קצר וקולע להפליא, כך הייתי מגדירה אותו.
תהנו אנשים!
אני יודעת שאני עושה את זה... :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
