פצעים ונשיקות

אני מתה על האנשים האלה שרואים שכל הרחוב עומד וממתין,

ובכל זאת הם חייבים להידחף קדימה ולהיווכח בעצמם שבאמת יש חפץ חשוד ובאמת סגרו פתאומית את המשך הרחוב ובאמת יש שם שוטרים שיכריחו אותם לחזור אחורה...

שניים כאלה נתקעו בי במעבר שבין בנייני האומה למרכזית בעת עצירת-חפץ-חשוד טיפוסית לאיזור, בדיוק כשנפל מבטי על הילדה שעמדה מטר ממני.

שיער שחור-שחור וחלק, גזור בפוני בובתי שמיסגר פנים פשוט מתוקות.

היא הייתה כל כך יפה, וכל כך מוזרה.

הייתה לה חצאית כחולה כהה וארוכה, שגרמה לי לתהות אם גם עליה נכפה המראה החצי דתי - חצי מופרע הזה.

היה לה מעיל מקסים שנע בין אפור לשחור וצעיף מהודק מעליו, כהה גם הוא.

היא תפסה אותי מתבוננת בה, מה שאילץ אותי להפנות את מבטי- אבל לא לפני שהבחנתי בנצנוץ כסוף שבהבליח באפה.

עוד סקירה חפוזה אישרה לי שזהו אכן ספטום,

וכן, היא באמת לוחשת בהיפנוט את מילות השיר שהתנגן באוזניות שלה, והעיניים שלה באמת חומות וגדולות כעיני עגל תמים.

הפתיע אותי כמה הספטום שלה רק עידן אותה, לא כיער אותה אלא ממש תרם ליופיה.

כמו האנשים שמשגעים אותי ומצחיקים אותי מחדש בכל פעם שהם בודקים אם המעבר חסום,

כך גם אני נהגתי לפתע- בודקת, מציצה וחוקרת כמה שרק יכולתי וכל פעם מחדש מאשרת לעצמי את היצור הקסום שלמולי.

לאחר שהפקק השתחרר ועליתי על האוטובוס - לאחר שהוא כבר החל לנסוע- עדיין תרתי אחריה בעיני, מחפשת אותה בתחנה.

אבל את החפץ החשוד שלי, לצערי, לא ראיתי שוב.

עריכה, כמה ימים אח"כ:

אירוני ופתטי כמה שזה נשמע,

אבל דווקא ראיתי אותה שוב.

הסתובבתי בבנייני האומה בדרך לשיעור נהיגה שלי ובדיוק חפרתי למאיו בפלאפון על זה שאני לובשת פיג'מה ברחוב כי לא היה לי זמן להתלבש בבית,

כשפתאום קלטתי אותה- אותם משקפי שמש עם מסגרת אדומה והכל- וחטפתי שוק...

היא לבשה ג'ינס עם שוליים תחובים במגפיים בגניבות ומלאות אבזמים, מה שגרם לי להבין שצדקתי- היא כן מתלבשת נורמאלי כשנותנים לה...

ישבתי על סלע קרוב אליה והמשכתי לפטפט, מודעת במבוכה לזה שאני לבושה כמו אידיוטית ונראית ממש מזעזע גם מעבר לכך.

לא נעים.

אבל אולי בפעם הבאה שאני אראה אותה, אם בכלל, אני אוכל לשאול אותה אם אני מכירה אותה מאיפשהו...

אולי היא אפילו תזכור.

היה לי טיול שנתי אחרון.

הייית רוצה להגיד שהוא היה מדהים, אבל חוץ מזה ש"איכשהו" כל הזמן מצאתי את עצמי בסוף השיירה ליד המחנכת שלי,

לא היה שומדבר מיוחד כלכך...

זה והפעילות שהעברתי בערב עם חברה שלי ויצאה מגניבה.

אבל בקושי היה לי מסלול ללכת ביומיים הראשונים ובתכלס זה כן קצת מבאס.

על העובדה שלא נכנסתי למרחצאות הגופרית והבוץ החמים שהיו בערב פיציתי בכך שכן קפצתי עם חברה שלי למים שהיו במסלול, ושחינו עד מתחת למפל ועשינו מלאאאא מלא מלא שטויות.

וירד גשם.

במדבר.

גשם.

טוב, נו, אני מניחה שבסה"כ כן היה מגניב. סתם מבאס שזה האחרון ולא יחזור שוב, זה היה הסיכוי האחרון לטיול הכי מגניב שבעולם.

אולי סתם ציפיתי ליותר מידי, בתכלס היה כיף.

ומכאן ועד לפעם הבאה...

u know u love me...

XOXO

gossip girl.

סתם. נו. התמכרתי. ממש חזק. זה נורא עצוב.

ביי!