פצעים ונשיקות

לפעמים אני תוהה.
איזה בן אדם אני?
איך אחרים רואים אותי?

האם אני בן אדם מצחיק?
האם אני מושכת?
האם אני חכמה, מעניינת, מסקרנת?
אני מהאנשים שכיף להיות איתם? מהאנשים שמתגעגעים אליהם כשהם עוזבים?
יש על מה לדבר איתי?
אחרי שמכירים אותי- מה חושבים עלי?
אינטליגנטית? בוגרת?
דפוקה, משעממת?
מה אני?

כבר המון זמן, באמת המון, אף אחד לא אמר לי שכפרעלי.
ואולי זה טיפשי...
אבל אולי אני לוקחת יותר מידי דברים כמובנים מאליהם.
אז טוב לי גם לבד ואני כבר לא תלויה בחברים שסביבי כמו פעם,
אבל האם ללכת לפי מה שנוח לי ומעניין ומתחשק לי הופך אותי בהכרח לסוג של אנטיפתית מעצבנת, אגואיסטית, דוחת אנשים?
אולי הפכתי לאנטי-סוציאלית נטולת חברים שיגידו לה שכפרעליה?
יש לי חברה אחת שאני יודעת שבאמת אוהבת אותי,
למרות שאני מוזרה ואולי בעצם בגלל זה...
אבל מה עם כל השאר?
האם אני מרחיקה ממני את כולם?
את כולכם?