הם ניצלו אותי, פשוט ניצלו אותי וכולם יעדיו על זה- מי שמע על 300 ש"ח לפנסיון מלא של כלבה שכולל מגורים בדירה שלה, טיפול בה, הוצאה שלה 3 פעמים ביום [אחריות לא קטנה וזה גם דורש ממני להיות זמינה בבית כל הזמן], האכלות שלה, השקיה של הגינה... למשך שבועיים וחצי?!
מי שמע על כזה סכום זעום לכזאת השקעה? הרי פנסיון רגיל לכלב בכלוב קטן עם הוצאה פעם ביום עולה מינימום 50 ש"ח ליום!
בהחלט אפשר להגיד שעשיתי להם טובה, ובעיקר לאור העובדה שהיא נשכה אותי ביום הראשון והם מודעים לכך היטב אבל אפילו לא התנצלו, שלא לדבר על לפצות אותי.
"זה היה ביס של אהבה". מפגרים.
הם גם לא השאירו אוכל, שלא תגידו שהיה טוב- והרי אני בסה"כ נוער, כלומר יש לי בית במימון מלא של ההורים ועוד חתיכת בית.. אני ממש לא זקוקה לדירה הזאת שהם משלמים על המים והחשמל שלה, כי גם ככה אני מסודרת. ואפילו לא ניצלתי אותה, דירה ריקה של שבועיים וחצי ומתתי לחזור הביתה כל רגע כי פשוט הייתי שם לבד.
ועכשיו המכתב המכוער הזה, שבו הם מעיזים להתלונן ולצעוק עלי בגלל המצב [הטוב, אגב] בו השארתי את הבית??
איזו מין חוצפה?!
הם דורשים פירוט מתנצל של כל הדברים שעשיתי בבית ושל כל מה שנשאר במצב לא תקין, ואהעהעה אני כל כך כועסת על המכתב שלהם שאני אפילו לא מסוגלת לכתוב.
הם כתבו מכתב מכוער, פשוט מגעיל. זועם ומוכיח שמתייחס אלי כמו לילדה קטנה ונצלנית שצריכה להתבייש במעשים שלה,
וגם אחרי שכתבתי להם מכתב שמוכיח אותם על הטעויות שלהם ומסביר יפה מאוד את הצד שלי,
הם פשוט קראו לי ילדה לא בוגרת וכל מיני שטויות כאלו.
אם הם לא היו הדודים של רות הייתי עונה להם רק "פשוט תתביישו",
אבל לא עניתי כלום...
מסקנה: אף פעם לא לעבוד אצל קרובי משפחה, של אף אחד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
