פצעים ונשיקות

מסיבת סוף קורס עם הסגל וכל הקו"מ, היה אחד המוזרים. וגם השווים.

לראות את כולם על אזרחי, לשתות ולרקוד עם כולם, לעשן המון.. חבל לי שלא רקדתי יותר עם הסגל אבל טיפה התפדחתי, רקדתי בעיקר עם נופר.

בכל אופן, זה לא העניין..

היה קטע אחד ממש מביך, כשמישהו ממש חמוד התחיל איתי.

הוא ניגש ואמר לי שניסה להתחיל איתי בחוץ ולא עבד לו, אז אולי כאן יעבוד.. הוא דיבר על זה שהעיניים שלי היממו אותו, למרות שגם לו היו עיניים ממש יפות. צחקנו קצת והוא היה ממש נחמד, איכשהו מצאתי את עצמי מדברת איתו די הרבה זמן. נשענו על הבר וסוג של פלירטטנו [כלומר הוא מנסה נואשות להתחיל איתי ואני קצת.. טיזינג].

אמרתי לו שאין לו ממש סיכוי כי יש לי חברה [ מה שלאו דווקא נכון אבל אמור להמחיש לו שאני בקטע של בנות בעיקר]. הוא בכל זאת השתדל ושאל אם בתיאוריה היינו נפרדות, אם היה לו סיכוי..

בשלב כלשהו משה הסמל שלי עבר לידי ושאל " את מכירה אותו?" עניתי לו שעכשיו כן.. הוא שאל בהלם "את בקטע של בנים?", כאילו זה אמור להיות לי ברור מאליו שכל הסגל יודע עלי P: זה נורא הצחיק אותי אבל אמרתי לו שלא פסלתי שום אפשרות.. צחקנו קצת ואיכשהו חילצתי ממנו שהוא סטרייט, בוהו.

בכל אופן המשכנו לדבר ולפתע פתאום שמחי הגיע. הוא היה די שיכור ופשוט גרר אותי, חיבק אותי ורקד איתי קצת, שאל אותי איפה שובצתי. אחרי דקה בערך הוא פשוט החליט לקחת אותי משם לקצה השני של הרחבה..

עוד הספקתי לשלוח מבט מתנצל לכיוון החמוד האלמוני [אה, בעצם קראו לו עידו] ולמלמל שעוד מעט אחזור וכבר הייתי בצד השני של המועדון בזרועות של שמחי, רוקדת ו... מתנשקת? אמאלה. שמחי!

הוא היה כנראה שיכור משחשבתי כי הוא ניסה למזמז אותי הרבה מעבר למצופה.. למען האמת הוא קצת שלח הרבה יותר מידי ידיים, אבל זה פחות מה שמשנה עכשיו.

מה שמשנה זה שאני לא יודעת מה לעשות עם עצמי, כי אני לא יודעת אם זה היה סתם סטוץ ואם זה לא אני לא בטוחה מה עובר עלי.. כי הוא אחד הבנים היחידים שיכולתי לראות את עצמי איתם, עם כמה שהוא מקסים. אבל לא הרגשתי כלום אתמול וזה גורם לי להאמין יותר ויותר שאני לסבית. איזה באסה..

קיצור. היה מוזר. שיר קצת ברחה ממני כל הערב, אני מתה על ספיר יותר ויותר, משה חמוד לאללה, דנית וסיוון לא קשורות אלי במיוחד, ובעצם אין לי כח להמשיך לחפור אבל כולם חמודים. יאללה, הלכתי להתקשר ללידור לשאול מה קורה איתי בראשון..