לזכר ימי התום

כשמישהו אומר לכם לחכות ממול ובורח ברגע שאתם מסתובבים, איך היתם מרגישים אז?

הרבה שטויות עשיתי ואמרתי היום, ובכל זאת עם החולי, עם הבלאגן עם הבלבול, הפכתי את זה למשהו טוב, אחרי שעברתי את הכביש לקחתי את האוטובוס הראשון וכבר לא היתי שם.

היתי במקום אחר שעשה לי טוב, שגרם לי להרגיש חייה, שגרם לי להרגיש רצויה

אני בניגוד אליכם לא נמשכת ליפה, אני נמשכת לצד האפל.

ואולי יום אחד זה יעבור לי , או שאני אעבור אחד מהשניים