לזכר ימי התום

שבוע הבא זה השבוע האחרון הרציף שלי בחיפה לחודש זה.

החל מראשון הבא כלומר ה10/5 אני חוזרת למרכז עד לסוף הסטג'

אני שמחה לחזור, גם כי נמאס לי, וגם כי אני מתחילה לאבד עניין ולהתעיף, אני לא יודעת איך תמיד אני מתחילה מגובה אדיר

ולאט לאט מאבדת אותו, שוקעת וקופצת לדבר הבא

אני לא יודעת איך הסכמתי להיות שייכת למישהו שלעולם לא יהיה שלי ולכן ויתרתי עליו.

אני מתחילה משהו חדש היום, קשר לא ברור שאני ממש מקווה שיוביל לכיוונים שאני מצפה להם.

אני עיפה, לא עיפות פיזית, כי את זה אפשר לפתור בשינה, אני עיפה עיפות נפשית.

אני לא יכולה לסבול אף אחד ואני חסרת סבלנות.

כל מה שאני רוצה...קצת כסף והרבה שקט, אני צריכה חופשה אני אומרת את זה יותר מידי זמן ולא מבצעת.

אני צריכה להתרחק לשבוע שבועיים שלוש ואז אולי...יהיה לי חשק להיות פה.