לזכר ימי התום

יש לי קשר מאוד טוב עם הקארמה שלי בדרך כלל,

היום היא החליטה לקחת אותי לטייל בהפתעה,

הפתעה טובה יש לציין,

טיול בעיר הקודש,

הגירסה הפחות קדושה אבל בהחלט מהנה.

שיחה על הוא והאשכינזלך שהיה אחריו,

ווייז אחת שכיוונה אותנו למג'דל לינץ בכיוון לא ידוע מעבר לקו המקווקוו שלא היה ירוק בכלל וניצמדה לנו לתחת בנתיב השתלבות

בדמות אישה שקיבלה צרור מכובד של ברכות לחג...

משהו בקשר לאמא שלה כל שאר המשפחה ועוד כמה דורות קדימה.

איכשהו גלשנו לנו עם מוזיקה טובה לתוך מרכז החטאים המתוקים בצפון הפחות צפוני של הארץ,

ועדיין לנו המרכזיים זה מספיק צפוני, כשבאים ממזרח לכיוון לא ידוע במטרה להנות מהאי שקט שבמוזיקה,

לקארמה שלי יש שם, כמי, והיא הקארמה הכי הכי שיש

אז תודה אהובה,  שהזכרת לי איך כשלא יודעים לאן מגיעים בדיוק לאן שרוצים כשצריך,

ואיך אפשר בכמה שעות להשאיר מאחור אבק כוכבים עם טעמים אחרים,

היה לי הכי כיף בעולם

לחיי עוד המון לילות מלאים בקארמה ואהבה