זה אני, אני ששולח לך את כל הקלפים שזרקת, שמחזיר לך את כל המכוערים שנטשת.
זה אני שלא יכול לראות אותך מאושרת לרגע, כי אז את מתנהגת כמו שצריך ואין לי סיבה לשמור עליך.
את חושבת שאת מתכננת את הכל, אבל אני מסדר לך את הקלפים, זורק לך אותם שאף אחד לא יוכל לגעת ולראות, מסמן לך אותם שאפעם לא תוכלי לזכות.
לא יהיה לך קשה כי אני כאן ואני רוצה אותך, אבל את לא יכולה לעזוב אותי...קשה לאבד מלאך, אפילו לי שישי לי את רוב המלאכים קשה לאבד דבר כה מיוחד, זה לא נכון שהכל מתוך בחירה, לפעמים צריך לגרום לך לעשות בחירות שגיות שתביני שאף אחד לא מושלם, חוץ ממני כמובן,
ואפעם לא אבין איך פגעתי בך..אז בחשיכה, בלי נקודת אור קטנה, והכל בשביל שתעשי בחירה שגויה, את נפגעת ואני שתקתי ,אפילו לא ידעת שהסתכלתי.
ובלילה בכית ואני בכיתי איתך, ירד גשם זלעפות, ידעתי שאליי את לוחשת את כל מילות התום שאבד...
ידעתי שאליי נפשך חושקת אבל לא בגלל שרע...רק בגלל שפגעתי בך.
חשבתי שאני יכול לשמור עליך בזמן שאת עושה את מה שאני בוחר לך, אבל בלילה ההו איבדתי כל רסן והפכתי לך את הנשמה לרסק...
אם תראי אותי ותחייכי ותגידי שכל פחדיך לתהום נפלו ובי את מאמינה יותר מכל...
אני אבכה שוב ואדע...שאת רוצה אותי רק בגלל שאני זה שגרמתי לך להתרחק מבני אדם.
סתם יום כבד במקצת לילה טוב!
