נסיעה לא ארוכה שבסופה מחכה משהו מוזר ולא מוכר,
החנתי נעלתי את האוטו והתחלתי לצעוד לעבר הבניין מדדה את עצמי, מתכחשת לכל רגש של בריחה פתאומי, שמתי רגל ועוד רגל צועדת בכבדות ובשקט, נלחמת עם עצמי על אמון ברגשות שלי , הרי הם מעולם לא איכזבו אותי או שאני לא יכולה לאמת את זה כי מעולם לא הקשבתי להם.
לפני שבוע הוא התקשר חשבתי לעשות משהו שכלל ניתוק בפרצוף ומחיקת המספר...טעיתי...טועים, אני חושבת שמעבר למה שהרגשתי אז , וזו לא היתה שנאה או כעס, היה גם סוג של מחווה לפחד נכנעתי לו לרגע, חזרתי בי מיד והסכמתי להגיע עד עליו ולראות איך זה "זורם".
בצעדים כבדים עליתי עד לקומה שלישית דפקתי בדלת חיוך המון אנשים היו שם, זיהתי אותו ישר השפלתי מבט, באיזה שהוא שלב הוא הלך וגם כל השאר נשארתי אני והילדה. נרגעתי הרדמתי אותה וישבתי לעשות משהו שהיה בין ללמוד ללראות טלויזיה.
רבע שעה עברה מאז שהיא נרדמה הוא דפק בדלת חשבתי ששכח משהו, הוא נכנס שלח יד לשד מעביר בי צמרמורת וחלחלה ורעד לא ברור הוא הניח את הקביים שלו...אני כל כך שונאת קביים שאלוהים יעזור לי.
נכנס להשתין התמקמתי בספה מנסה לשקוע בלימודים, הוא בא מחייך חיוך של בן זונה מזדיין, שולח יד הראתי לו שאני עסוקה באמת שהראתי לו התחמקתי, ישבתי שם עם הספר בתמימות נוראית בלתי נתפסת, מתוך מחשבה שאם אני אגיד לא ...כלום לא יקרה וזה לא משנה שדיברנו על משהו וזה לא משנה שאני חשבתי על זה, הוא הרי לא יעשה כלום שיש תינוקת בסביבה הוא זרק לי את הספר...העיף אותו בפראות, הסתכלתי תהיתי מה נסגר איתו אבל לא שאלתי.
טלויזיה אני אסתכל בטלויזיה אני מסתכלת בוהה מתחננת שהוא יבין שפה, פה לא יהיה כלום היום וכדאי שהוא ילך הוא כיבה את הטלויזה וזרק את השלט, זהו חושך אלוהים אדירים כל אידיוט היה מבין שאין כלום לא יהיה כלום וזהו אני לא בקטע אני לא בגיל שלו ואין לו מה לחפש פה.
הוא הוריד את המכנס מיד אחריו את התחתון ושאל אם אני יודעת למצוץ....איך? איך למצוץ? מה מה זה מה יש לך שם?
בחזרה אחורה...לא החנתי את האוטו...שיקרתי, אני בת 14 אין לי רכב ואין לי רישיון!
אני גם לא יודעת מה זה זין!!!
הוא מתקרב להכניס אותו רואה שאני המומה ומנותקת מתקרב מלטף אומר לי לגעת,
אלוהים אני מתחננת...תעשה משהו לא התכוונתי לכל מה שאמרתי ולא התכוונתי לכל ההתנהגות הביזרית הזו, אני מבטיחה להיות ילדה טובה רק שהוא ילך בבקשה אלוהים....
בכי...יופי מלאך תבכי אל תסתמי...אני מתקרבת אליה למיטה מה יש? אמא? כן? להתקשר?
רק שהבת זונה תענה...צילצול, שתי, שלוש קיבינימט תעני מפגרת.
את שומעת היא בוכה איפה את? דברי איתה...
לא אין צורך היא רק תבכה יותר תרדימי אותה...
מה? את מפגרת את יודעת מה הולך פה? מרוב שאת מרוכזת בעצמך את לא שומעת את המצוקה שלי?
אני משדרת לך משהו תקשיבי מפגרת...
ניתוק אני מרדימה אותה אומרת לו שהיא באה היא מגעיה מפגרת תתלבש ותלך,
הוא אוסף את עצמו מסתכל עלי כמו ילדה קטנה ומפגרת שרצתה זין ולא ידעה לקבל
לוקח את הקביים מהיציאה ...בן זונה נכה...בחיים שלי לא שנאתי נכים...אולי הגיע הזמן?
מסתבר שכל כך קשה לשבור אותי בגלל שאני גם ככה מנופצת לחלקים....
לקחתי חופש אחרי חתונה של חברה מוזר לראות כמה אנשים משתנים בחצי שנה שאתה לא מדבר איתם
או שהם לא משתנים, פשוט לא הכרת אותם מספיק טוב!
הקב"ן היה בן זונה ואמר לי להפסיק לעשות סקס עם כל מי שאני רוצה (מה אתה אומר אידיוט?)
וגם אמר לי למצוא מישהו באינטרנט באתרים ,אידיוט כבר אמרתי הוא גוזר לי גזר דין מוות? הוא מנסה להרוג אותי? עוד חיילת פחות חיילת מה זה משנה באמת?
יום טוב? אולי
שיהיה לכם יום מקסים!
עריכה 11:13
החלטתי להוסיף שיר שמזמן רציתי שתשמעו אבל לא ידעתי למה הוא קשור
עכשיו אני יותר מיודעת אבל את ההקשר תעשו לגביכם ולא לגביי!
האר את עיניו
ביצוע: שושנה דמארי
מילים ולחן: עידן רייכל
האר את עיניו
שירד הלילה על פניו
אם ישאר לבד בדרך כשקושרות רגליו
מרעד שעובר כעת בשתי ידיו
האר את עיניו
שמור עליו מכל פוגע רוח קרב
משמש ששורף בחום כבד ביום שרב
מכל מכשול אשר ניצב בדרך לפניו
הייתי עוטפת אותו בשתי ידי ומחכה
שירדם, יישן, ינוח, ירגע
הייתי מחכה
האר את עיניו
עד שישוב לחוף בטוח בין גליו
עוד ים סוער גועש ומבקש הוא את חייו
לבטח שמור עליו, האר עכשיו את שתי עיניו
כינוי:
פשוט א'
בבלוג זה
בכל הבלוגים
