נקודה למחשבה: 60% מהחיים שלנו מוקדשים לאוכל....
לעבוד כדי שיהיה אוכל להכין לאכול לנקות אחרי לנקות לפני.
אני חושבת שאוכל...זה אומנות וזו לא קלישאה,
להכין מנה שהיא מסוגננת מעוצבת משביעה ומזינה זה מקסים.
לפתוח מסעדת גורמה שכל ביס שם עולה 700 ש"ח זו גוזמאות לשמה
וגם המנה עם החומרים הכי טובים אם כבר משלמים 700 ש"ח לפחות לשבוע לא?
ההחלטה שלי להיות שפית וקונדיטורית נובעת מזה שאני אוהבת את זה, יש לי ניסיון אומנם מינימלי בשוק החופשי
אבל בבית בלי סוף, חוץ מזה אני כל כך אוהבת את אבא שלי ומעריצה אותו שלפתוח מסעדה ביחד איתו גם אם יקח לי כמה שנים לחסוך כסף כדי לעשות את זה זה אחד הדברים היותר גדולים שאני יכולה לעשות בחיים שלי.
עד שאני אסיים את הצבא החלטתי להתחיל עם זה בלי הלימודים ולהיות ספץ עוד לפני לקחתי דף נייר והתחלתי לכתוב כל דבר שאני יודעת על אוכל
מושגים מצרכים בסיסים מנות סוגים צבעים שמות איכויות בדיקות הכל ...חוויות קולינריות
דף אחד לא הספיק בינתיים יצא לי עשרה וידי עוד נטויה...
אני אוהבת קולנוע ומשפטים אני אוהבת גם ציור ונמשכת לפן הפסיכולוגי...
אבל אני הכי מתחברת לאוכל...עם אוכל אפשר לעשות טלויזי ועם אוכל אפשר לצייר ועם אוכל אפשר להיות גם פסיכולוגית (אל תשאלו איך אבל בהחלט אפשר לעשות את זה).
עד כאן להיום שאיפות חלומות והדרך להגשים אותם מחר נהיה פה בפרק מרתק על
איך דופקים נפקדות ולא יושבים בכלא הצבאי....סתם נו, תאמת שלא משהו לי בבסיס עכשיו בכלל מישהי שנפלה מקורס קצינים מדרדרת למצב שהיא מוכנה למכור כליה בשביל קצת גימלים, לאן הגענו הולכים איתי ראש בראש ואני מחזירה וזה מפרק אותי אבל אני אעדיף למות ולא לוותר.
לילה טוב!
