הוא היה אחד שידע בדיוק איפה לגעת כדי שיכאב לי (בצורה טובה כמובן)
הוא היה קורץ לי ממרחקים עם העניים הגדולות הזוהרות שלו ואני עמדתי בוהה בחלל שנע בין העניים שלו לשלי
ורואה איך הוא מצתמצם עד כדי שראיתי את הרישתית שלו ממרחק רב.
לא אהבתי אותו והוא לא אהב אותי...לי אין דרך להוכיח את זה, לו...יש כמה חברות שבגללן היו לנו הפסקות בקשר ובעיקר הפסקנו לשכב.(היי...לפחות הוא לא טיפוס בוגדני)
עם כל חברה שהיתה לו אני התרחקתי
ופעם הוא אפילו שיכנע אותי וכמעט שכבנו.הוא הצליח לשכנע אותי בעוד כמה דברים בגללו שברתי התנזרות יום אחד לפני שהיא נגמרה.... גם חשבתי שאני בהריון והוא גם שכנע אותי שאני לא בסדר אחרי כל מה שהיה בנינו ורבנו נורא
אבל אחרי חצי שנה הוא ביקש סליחה ויום אחרי...הכל היה סיפור אגדה איזה שקר גס
חזרנו לצחוק ולעשן ביחד וחזרנו גם לשכב.
הזיונים איתו...היו בין הדברים היחידים שגרמו לי אושר!
לא שכבנו כל יום. פעם, פעמים בשבוע שהיה איזה בית ריק או שהוא כבר לא התאפק וקרא לי שההורים ישנו.
ככה זה נמשך שלוש שנים...והוא התגייס ואני התגיסתי ועוד הינו בקשר ושכבנו ונפרדנו וחזרנו וצחקנו והסתבר שבזמן שלא דיברנו הוא כבר השתחרר ואני עצרתי מלכת ותהיתי איך הוא יכל לא לספר לי למרות שלא דיברנו.
ועכשיו יש לו חברה ויצא ולא בכוונה אבל אנחנו אפילו לא נפגשים.
וחסר לי השיחה איתו וגם המגע אבל אני יכולה להסתדר בלי.
ומה שהכי מצחיק שכל הזמן הזה...ומה שעשינו...הדבר היחיד שהיחסים שלנו לא כללו
היה...
נשיקה...
מעולם לא התנשקנו על השפתיים.
אני לא רואה בזה משהו מעוות זה התחיל ככה ולא היה טעם להתנשק אחר כך
ואני גם בטח לא אוהבת אותו...אבל הוא היה אחד התקופות הטובות שלי!
אז לזכר תקופה יפה!
לילה טוב
כינוי:
פשוט א'
בבלוג זה
בכל הבלוגים
