לזכר ימי התום

איפה אני רוצה אותו?

זה מסובך זה מורכב וזה לא מהדברים שאני מוכנה לחשוב עליהם עכשיו.

בכל מקרה יום קשה בבסיס ועכשיו אני כבר ממש עיפה

ומה שהכי בא לי בעולם...זה, שקט קטן..בלי הרבה מילים בלי הרבה חמצן

והוא לידי או מעלי...לשון בגרון יד על הדגדגן

לא רוצה לראות כלום לא רוצה לשמוע הרבה לקבל כל מה שהוא נותן

שיבין אותי שלא יצתרך לשאול שאלות קשות

שיקרא אותי שידע מתי אני לא יכולה עוד לסבול

שידע להבדיל בין השתיקות לשריקות

שידע לגעת ולהכאיב בדיוק איפה שאני רוצה

שאני אלמד לקבל את זה באהבה זו כזו בקשה הזויה?

אם מישהו יצליח ללמד אותי...הוא כנראה יעשה את זה בדרך שלי

אני עולה לישון עם מליון מחשבות וחשש אחד קטן...אבל הוא שלי והוא לא שייך לכאן

ואתה...היה לי כיף, בכל נגיעה בכל חיוך ונשיקה באמת

לילה טוב