לזכר ימי התום

 והיא ישבה שם בוהה מסכנה מפוחדת מכווצת
והבטת עליה מלמעלה ולא עשית דבר מלבד לחייך
והיא ניסתה לבכות אבל היא לא הצליחה
ובשלב הזה החולצה כבר היתה קרועה
אחר כך איך שהוא היו עליה אזיקים
היא זוכרת את הברוטליות
את הכאב שחשה את הסטירה שעפה לה לפרצוף

את הצחוק מהתגלגל המפחיד שלו
את חוסר ההבנה וההתחשבות שלו
את הבקשות שלה ההתחננות, החוסר אונים
את הקול הזה ששמעה
כאילו משהו בתוכה נסדק מעיין ברק פנימי שעבר בכל חלקי גופה

ממתי לעזזל לאנס יש כל כך הרבה זמן להכין את הקורבן שלו לשחיטה?

ואתה חייכת מביט בה מלמעלה ושותק
המכנסיים ירדו
הרגליים פוסקו, זין אחד נכנס עמוק וחזק
ודמעה חרישית הצליחה לברוח לה
והיא...היא לעולם לא תחזור לאהוב
היא לא תסמוך על אנשים
יהיה לה קשה באינטימיות מהסוג השני

א-ו-נ-ס

סקס הוא לעולם לא הבעיה
מעכשיו הוא גם הפך להיות הפתרון שלה.