לזכר ימי התום

דוגמה מצוינת לזה היא סבתא שלי.

היום הלכתי איתה לבדיקה

ושאלוהים יעזור כי מזמן לא ראיתי אותה ככה זוהרת.

היא מאוד סימפטית בבתי חולים אני לעומתה נראת כמו מישהו שהוציאו לו 5 איברים חיוניים ואת השמחת חיים.

אבל היה בסדר

עד שהיא התחילה לבכות ביציאה ולא ידעתי מה לעשות.

בקיצור לקחתי חופש מהבסיס בשביל יום כיף בבילינסון.

או כמו שאמרתי לסבתא: יש כאלה שיוצאים לבתי קפה ויש כאלה שיוצאים לבתי חולים.