לזכר ימי התום

אני כנראה לא אטוס השנה, וגם לא אלמד

אבל... אני עובדת וזה מספיק טוב, לבינתיים.

יעדים...אני אסמן לי, בעוד חודשיים, כשאני אדע איפה אני עומדת, אני אסתדר

או יותר נכון אסדר את הראש.

ההורים שלי נסעו למשפחה, אחי ישן כי הוא היה עסוק בלדוג כל הלילה

התעוררתי והתחלתי לחפש מה לעשות

ראיתי איזה סרט

והכנתי ברוסקטה עם קממבר וגמבה קלויה

מצאתי איזה ספר שאני כנראה אתחיל לקרוא

יש לי הרגשה משונה השבת הזו.

תאמת שאתמול היתי צריכה לעבוד, אבא שלי רתח מעצבים כל היום, ואז בערך בחמש או שש

אמרתי שאני לא עובדת בערב, וכאילו מישהו הוריד את הטמרפרטורה בוורידים שלו, הוא נרגע.

אני יודעת שזה מפריע לו, אבל גם הוא וגם אני יודעים שאין לו ברירה, ואני אעשה את זה.