לזכר ימי התום

דודה שלי אתמול נלקחה למחלקה הפסיכיאטרית בתל השומר לראות פסיכיאטר תורן

רצו לאשפז אותה אבל המשפחה שלי חתמה שהיא שומרת עליה

אתמול בשעה שמונה וחצי סיימתי לתלות כביסה ואספתי את עצמי ואת החפצים שלי והתכוננתי ללכת לעבודה

אמא שלי החליטה שבאותה השעה בדיוק היא לוקחת את דודה שלי

אבא שלי והיא יצאו, אני יצאתי לעבודה, אחים שלי עשו קידוש לבד

אבא שלי התעצבן ועשה לי את השיחה שלא עובדים בשבת כי אין בכסף הזה ברכה

אמרתי לו שגם הוא עבד לפני עשר שנים בשבת ושאני אצתרך להקריב שבת במקצוע הזה פעם

הוא כועס עלי, הוא שאל אותי אם אמרתי לו שאני לא עובדת יותר בשבתות, אמרתי לו שכן

למרות שזה היה שקר

אמרתי לו שאני אגיע ב11 כל פעם אחרי הקידוש כשאבא שלי חושב שאני יוצאת

לא תיהיה לי ברירה. (אני שונאת לשקר, אבל אני גם לא יכולה להרשות לעצמי בגיל הזה את הפריווילגיה של לאבד ניהול מטבח כי התנאים לא נוחים לי)

וזהו סיימתי לעבוד בשתיים כשבאחת וחצי החברים שלי באו וישבתי איתם עד חמש שתיתי רקדתי צחקתתי פרקתי קצת מכל הטרוף הזה שרץ לי בראש.

היה אתמול ערב דראג, זה היה אדיר, אין לכם מושג עד כמה.

ואז איזה דראג גם הציע לי להכיר לי מישהי :)

בקיצור שיהיה שבת שלום.