לזכר ימי התום

מפחיד לראות אדם חזק נופל

מפחיד לראות את אי המבטחים שלך שוקע לו לאיטו בתוך ים הדמעות

מפחיד לראות את מושא הערצתך נחבט בחוזקה בדפנות הבאר שאליה הוא נדחף

מפחיד לראות אדם חזק קורס נופל למרגלותיך ומבקש עזרה

נואש מתחנן בוכה ומבכה אובדן של דברים שלא יהיו לו לעולם

היא כל מה שהצלחה היתה בעבורי

היא תמיד היתה שם ועכשיו אני מנסה בשבילה

אבל כל כך כואב לי לראות אותה כך

מטושטשת חסרת מוטיבציה שפופה

היא מודעת לעצמה היא מודעת לסביבה

אבל היא בנפילה, דיכאון עמוק חצי שכול

והיא צריכה לצאת ולהיות גיבורה ולהמשיך כאילו כלום מעולם לא קרה

אבל היא לא רואה את זה ואני רוצה את זה בשבילה

ושיחות קטנות לא מחייבות המון חיוכים וסיפורים שלי על היום שהיה

כל אלה לא מספיקים כדי לשמוע צחוק אחד מהדהד וקטן

החיוך נעלם לה והיא נואשת לקבל אותו בחזרה אליה בחיבוק באהבה

זה לא נראה כאילו היא מצליחה.